משבר החינוך
עוד פוסט על משבר החינוך ?
עוד פוסט על משבר החינוך ?
את הנתונים הבאים לקחתי מתוך המצגת של ד"ר יפה בן עמי , במסגרת הקורס " מדעי החינוך במאה ה- 21 " . תוך כדי עבודה על הפוסט קראתי את הכתבה אשר התפרסמה היום בעיתון "הארץ " " מבחן פיז"ה: ישראל במקום ה-49 מתוך 64 ביחס מחשבים-תלמידים " .בהמשך הפוסט אתייחס לכתבה .
לב ליבו של "המשבר" מתייחס לממוצע הישגים נמוך בלימודים. הוא תועד במחקרים בינ"ל כמו של IEA או ,OECD אך הסיבות לממוצע הנמוך לכאורה לא הובהרו ולכן הניסיונות לתקן את המצב באמצעות רפורמות למיניהן אינם מבוססים על דיאגנוזה של המשבר. לא נמצא קשר בין הרפורמה לבין ההישגים הלימודיים , זה תוצאה של משבר עמוק הרבה יותר .
היקף הזכאות לבגרות - אחוז הזכאים לבגרות : יש עלייה קטנה בהישגים לבגרות . 20 אוניברסיטאות מארה"ב מתחרות על קבלת ישראלים לתואר MBA- יולי 2010 . הבוגרים שמחוזרים כיום למדו לפני 10 שנים .
בעייה שלישית - תכנית לימודים – יש דבר כזה? אין דיון בסוגייה הזו , היא מאוד מורכבת . פעם היה לאגף לתוכניות תוכניות חשיבות מרובה . היום כבר לא . פעם היה במשרד החינוך מרכז לתכנון תכנית הלימודים. כיום, בעיצומה של מהפכת הידע, אין בישראל מרכז שיקבל החלטות מושכלות בתחום המנחה את מערכת החינוך כולה: הגדרת מטרות חינוך ותכנון תכנית הלימודים.
• עלות/תועלת - פער בין מספר המורים לתלמיד לבין שעות ההוראה לתלמיד .
השקעה מול תוצאות – מבין עשרות המדינות שבדק הדו"ח , נמצאת ישראל במקום הרביעי בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי , ביחד עם תורכיה .
• עובדות שמסתירים מאתנו:
• 1. הקצאת המשאבים לחינוך בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב!
• בהתחשב ברמת החיים של ישראל, ההשקעה לתלמיד אינה נופלת מזו המקובלת במדינות המערב[1]. רוב תקציב החינוך מופנה לשכר אך גורמים רבים מנסים להטעות ולא להביא בחשבון את רמת החיים בישראל כאילו ההוצאות של מורה בלונדון ובירושלים הן באותו היקף. כלומר, על הנייר יש מספיק כסף, אבל שכר המורים בכל זאת נמוך מאוד....
• 2. הקצאת המורים לתלמיד בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב !
• מספר התלמידים למשרת הוראה במדינות המערב = 16.9 (ממוצע OECD , 2006 )
• מספר התלמידים למשרת הוראה בישראל = 16.9
• כלומר, "על הנייר" יש מספיק מורים... אבל הכיתות בישראל בכל זאת צפופות ...
וכאן אני רוצה להדגיש את מה שהיה כתוב בכתבה : ( בהקשר של הקצאת המשאבים )
ישראל נמצאת במקום ה-49 מבין 64 מדינות ביחס שבין מספר המחשבים בבית הספר לבין מספר התלמידים הממוצע בשכבה. כך עולה מניתוח ראשוני של תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי, שנערך ב-2009. בישראל עומד היחס על 0.37 - נתון דומה לזה שנמצא במדינות כמו טרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. הנתונים, המופיעים בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוצגו היום (שני) בדיון בוועדת החינוך אשר עסק בנושא המחשוב בבתי הספר.
עוד עולה מהדו"ח כי בין השנים 2008-2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב והן ברמת המחשבים עצמם, שחלק גדול מהם לא הוחלפו לדגמים חדשים יותר. בשנת 2009 נרשם שינוי במגמה זו, אשר המשיך גם בשנה הנוכחית, אך מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גבוה מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.
מעודד נכון ? יש מספיק כסף - אבל שכר המורים נמוך , אין הצטיידות של טכנולוגיה , ואנחנו נמצאים במקום רחוק רחוק בנושא התקשוב .
בסמסטר הקודם הכנו עבודה בנושא "מדיניות התקשוב בארצות הברית " אחרי קריאת הכתבה ועיון בעובדות ובמספרים נראה לי שכדאי להתמקד גם במדיניות התקשוב של טרינידד , ואין בהערה זו כדי להיות צינית או ללעוג למדיניות התקשוב של מדיניות אחרות .
נושא חשוב שעלה גם במצגת וגם בכתבה הינו נושא הפערים בישראל . קיימות רשויות עשירות – רשויות עניות .פערים בין יוצאי מזרח למערב לא מצטמצמים – שרשרת שנמשכת לדור הבא : השכלה - תעסוקה – ערכים – תרבות . פערים בהכנסה נובעים מפערים בהשכלה . בהקשר זה עולה בכתבה כי כמו כן, מציין הדו"ח כי למרות השיפור ברמת המחשוב בשנתיים האחרונות, הרי שמתוך בתי הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי - יש כיום עוד לפחות 1,509 מוסדות חינוך, בהם לומדים כ-780 אלף תלמידים, שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10 - יעד שהציב משרד החינוך עוד ב-1993. הדו"ח קובע עוד כי "בין רשויות מקומיות בישראל קיימים פערים ניכרים מאוד ברמת המחשוב", וכי היישובים בהם רמת המחשוב היא הירודה ביותר משתייכים כמעט כולם למגזר הלא-יהודי.
לב ליבו של "המשבר" מתייחס לממוצע הישגים נמוך בלימודים. הוא תועד במחקרים בינ"ל כמו של IEA או ,OECD אך הסיבות לממוצע הנמוך לכאורה לא הובהרו ולכן הניסיונות לתקן את המצב באמצעות רפורמות למיניהן אינם מבוססים על דיאגנוזה של המשבר. לא נמצא קשר בין הרפורמה לבין ההישגים הלימודיים , זה תוצאה של משבר עמוק הרבה יותר .
היקף הזכאות לבגרות - אחוז הזכאים לבגרות : יש עלייה קטנה בהישגים לבגרות . 20 אוניברסיטאות מארה"ב מתחרות על קבלת ישראלים לתואר MBA- יולי 2010 . הבוגרים שמחוזרים כיום למדו לפני 10 שנים .
בעייה שלישית - תכנית לימודים – יש דבר כזה? אין דיון בסוגייה הזו , היא מאוד מורכבת . פעם היה לאגף לתוכניות תוכניות חשיבות מרובה . היום כבר לא . פעם היה במשרד החינוך מרכז לתכנון תכנית הלימודים. כיום, בעיצומה של מהפכת הידע, אין בישראל מרכז שיקבל החלטות מושכלות בתחום המנחה את מערכת החינוך כולה: הגדרת מטרות חינוך ותכנון תכנית הלימודים.
• עלות/תועלת - פער בין מספר המורים לתלמיד לבין שעות ההוראה לתלמיד .
השקעה מול תוצאות – מבין עשרות המדינות שבדק הדו"ח , נמצאת ישראל במקום הרביעי בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי , ביחד עם תורכיה .
• עובדות שמסתירים מאתנו:
• 1. הקצאת המשאבים לחינוך בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב!
• בהתחשב ברמת החיים של ישראל, ההשקעה לתלמיד אינה נופלת מזו המקובלת במדינות המערב[1]. רוב תקציב החינוך מופנה לשכר אך גורמים רבים מנסים להטעות ולא להביא בחשבון את רמת החיים בישראל כאילו ההוצאות של מורה בלונדון ובירושלים הן באותו היקף. כלומר, על הנייר יש מספיק כסף, אבל שכר המורים בכל זאת נמוך מאוד....
• 2. הקצאת המורים לתלמיד בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב !
• מספר התלמידים למשרת הוראה במדינות המערב = 16.9 (ממוצע OECD , 2006 )
• מספר התלמידים למשרת הוראה בישראל = 16.9
• כלומר, "על הנייר" יש מספיק מורים... אבל הכיתות בישראל בכל זאת צפופות ...
וכאן אני רוצה להדגיש את מה שהיה כתוב בכתבה : ( בהקשר של הקצאת המשאבים )
ישראל נמצאת במקום ה-49 מבין 64 מדינות ביחס שבין מספר המחשבים בבית הספר לבין מספר התלמידים הממוצע בשכבה. כך עולה מניתוח ראשוני של תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי, שנערך ב-2009. בישראל עומד היחס על 0.37 - נתון דומה לזה שנמצא במדינות כמו טרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. הנתונים, המופיעים בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוצגו היום (שני) בדיון בוועדת החינוך אשר עסק בנושא המחשוב בבתי הספר.
עוד עולה מהדו"ח כי בין השנים 2008-2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב והן ברמת המחשבים עצמם, שחלק גדול מהם לא הוחלפו לדגמים חדשים יותר. בשנת 2009 נרשם שינוי במגמה זו, אשר המשיך גם בשנה הנוכחית, אך מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גבוה מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.
מעודד נכון ? יש מספיק כסף - אבל שכר המורים נמוך , אין הצטיידות של טכנולוגיה , ואנחנו נמצאים במקום רחוק רחוק בנושא התקשוב .
בסמסטר הקודם הכנו עבודה בנושא "מדיניות התקשוב בארצות הברית " אחרי קריאת הכתבה ועיון בעובדות ובמספרים נראה לי שכדאי להתמקד גם במדיניות התקשוב של טרינידד , ואין בהערה זו כדי להיות צינית או ללעוג למדיניות התקשוב של מדיניות אחרות .
נושא חשוב שעלה גם במצגת וגם בכתבה הינו נושא הפערים בישראל . קיימות רשויות עשירות – רשויות עניות .פערים בין יוצאי מזרח למערב לא מצטמצמים – שרשרת שנמשכת לדור הבא : השכלה - תעסוקה – ערכים – תרבות . פערים בהכנסה נובעים מפערים בהשכלה . בהקשר זה עולה בכתבה כי כמו כן, מציין הדו"ח כי למרות השיפור ברמת המחשוב בשנתיים האחרונות, הרי שמתוך בתי הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי - יש כיום עוד לפחות 1,509 מוסדות חינוך, בהם לומדים כ-780 אלף תלמידים, שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10 - יעד שהציב משרד החינוך עוד ב-1993. הדו"ח קובע עוד כי "בין רשויות מקומיות בישראל קיימים פערים ניכרים מאוד ברמת המחשוב", וכי היישובים בהם רמת המחשוב היא הירודה ביותר משתייכים כמעט כולם למגזר הלא-יהודי.
וזה המקום לקיים דיון רציני בנושא - מה אנחנו כמובילי תקשוב יכולים לעשות ? מה תפקיד שלנו במערכת החינוך ?
על כך בפוסט הבא ...
נעמי היקרה,
השבמחקכשליחי מערכת החינוך, זה כל פעם מתסכל אותי מחדש לקרוא את הנתונים שחור על גבי הפוסט שלך, זה כבר כמה עשורי שנים שמערכת החינוך כאן נמצאת במשבר. כפי שדר' יפה בן עמי אמרה היום- שינויים במערכת זו מתרחשים כל כך לאט ! אם בכלל. אני רואה את הבעיה בחברה שלנו לא רק במערכת החינוך ומה שצועק הם באמת הפערים שהזכרת, בדיוק היום דובר על הקשיים שאיתם מתמודדים ילדים הנושרים ממערכת החינוך כדי לעזור בפרנסת המשפחה, על ילדים שמדלגים על ארוחות כי אין בבית, אין לכולם מחשב ואם יש אין תמיד חיבור לאינטרנט, וכד'
נעמי, יש הרבה מה לעשות הדרך עוד ארוכה.
לורד :
השבמחקתודה על תגובתך .
קראתי היום נתון נוסף מדאיג : מעמד הביניים הולך ונעלם . בפועל זאת אומרת פערים הולכים וגדלים . וביננו - מה שווים כל הדיבורים על מערכת חינוך ועל תקשוב ועל חשיבה אם יש ילד אחד שמגיע רעב לבית הספר .
נעמי,
השבמחקהאם באמת יש דרך לפתור את כל בעיות בפערים המוצגות בפוסט שלך?
ואם משרד החינוך כל כך זועק על מחסור בתקציב איך יכול להיות שהמשאבים שלנו לא נופלים מהמשאבים הפיננסים של מדינות מערביות בהן החינוך הוא ברמה הרבה יותר גבוהה?