טכנולוגיות ידע בארגון חינוכי

הכותרת מוכרת ?
נכון. זוהי הכותרת של העבודה בקורס " הערכת טכנולוגיות ידע " . התבקשנו להכין עבודה ולבחור בטכנולוגיות ידע אשר לא קיימות בבית הספר . איריס , שותפתי הכירה לי את מערכת "Smart School " אשר אוספת ומנתחת השגים , הערות , מנהל של תלמידי בית הספר , הכנת תעודות . לנו בבית הספר אין מערכת כזו , וכל איסוף נתונים כלשהו נעשה באופן ידני , או ממוחשב בדרך מסוימת ( טבלאות פשוטות של אקסל או וורד ) . התחלנו לערוך את המשימה ולבדוק את מאפייני ה -
SECTIONS - לגבי התוכנה / המערכת . מודל ה - SECTIONS - הינו מודל הבוחן 8 מאפיינים של מערכת טכנולוגית .
מהם המאפיינים ?
(STUDENTS) סטודנטים: מה ידוע לגבי הסטודנטים- או סטודנטים פוטנציאליים- ומהי ההתאמה של הטכנולוגיה לקבוצה או טווח זה של סטודנטים?
E – EASE OF USE and RELIABILITY - קלות השימוש ואמינות: כמה קל למורים ולסטודנטים להשתמש בטכנולוגיה? כמה אמינה ובדוקה היא?
C- COSTS- עלויות: מהו מבנה העלות של כל טכנולוגיה? מהי עלות היחידה עבור הלומד?
T – TEACHING and LEARNING - הוראה ולמידה: אילו סוגי למידה נדרשים? אילו גישות הדרכה יענו על הדרישות הללו? מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר לתמיכה בהוראה ולמידה זו?
I –INTERACTIVITY- אינטראקטיביות: איזה אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה הספציפית?
O – ORGANIZATIONAL ISSUES נושאים ארגוניים: מהן הדרישות הארגוניות, והחסמים שיש להסיר לפני שהטכנולוגיה יכולה להיות בשימוש בצורה מוצלחת? אילו שינויים בארגון יש לעשות?
N – NOVELTY - חידוש: כמה חדשנית הטכנולוגיה?
S – SPEED- מהירות: כמה מהר ניתן להרכיב קורסים באמצעות הטכנולוגיה? כמה מהיר ניתן לשנות את החומרים?

לאחר מספר שעות בה כתבנו ובחנו את המערכת אותה בחרנו הגענו למסקנה ( מדאיגה ) שישנם נושאים רבים מידי שלא יוכלו לקבל מענה . המערכת אותה בחרנו אינה מתאימה למאפיין : הוראה ולמידה לדוגמה . אין במערכת מאפיין זה והרי ברור ( אחרי מספר שעות - הכל ברור... ) שחייבים מאפיין זה . אינטראקטיביות - אין .
לאחר התייעצות עם גילה , הובהר לנו שעלינו להחליף טכנולוגיה .

עכשיו היה ברור לנו שאנו חייבים לבחור טכנולוגיה אשר תענה על כל המאפיינים . בחרנו לאחר חיפושים והתלבטויות במערכת ה - Google - Sites מערכת שניתן לבנות בעזרתה אתר בית ספרי או אתר מקצוע . אנו בחרנו באתר מקצוע - אנגלית .
קצת על מאפייני המערכת :

שם הטכנולוגיה- גוגל סייטס
גוגל סייטס היא פלטפורמת האתרים של גוגל. זוהי פלטפורמה ידידותית, אשר מאפשרת למשתמשים בה בניית אתר בחינם. בעזרתה ניתן לבנות אתרים אישיים, אתרי תדמית, אתרי עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, פלטפורמת גוגל סייטס יכולה לעזור לעבודה עם פרויקטים שונים: סיכום חומר, עבודה על פרויקטים, ארגון פרוייקטים.
אין הגבלה על מספר האתרים שאפשר להקים בעזרת גוגל סייטס, ואין צורך לשלם על אחסון האתר. יחד עם זאת גוגל סייטס מוגבל בנפחו.
יתרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• בניית האתר היא חינמית.
• קיימת קלות ונוחות למשתמש בבניית האתר ותפעולו.
• האחסון נעשה על ידי גוגל והוא בחינם .
• גוגל סייטס מתקשר טוב עם מוצרי גוגל האחרים כגון גוגל דוקס, גוגל קלנדר.
• בגוגל סייטס קיימת תמיכה בעברית.
• ריכוז ואיסוף חומר לימודי או אחר מסוגים שונים באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם משתמשים אחרים. (השיתוף מוגדר בהתאמה אישית).
• ניתן להשתמש בגוגל סייטס על מנת לערוך סקרים מסוגים שונים. ישנה אפשרות לשלב טפסים של גוגל דוקס.

חסרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• השירות עדיין סובל מכמה בעיות טכניות שזקוקות לקבל טיפול. אם מדובר בשילוב בעייתי של אנגלית ועברית, או בעובדה שלא ניתן להעלות כלים, תמונות וקליפים משירותים שאינם של גוגל, כמו פליקר למשל.
• גוגל סייטס יכולה להחליט שהאתר לא ראוי ולסגור אותו.
• גוגל עוקבים אחר כל אחד מדפי הטיוטה של האתר. למשל , אם עורכים את הדף כמה פעמים גוגל שומר את כל העריכות הקודמות.
• הפלטפורמה של גוגל עלולה להיסגר בעתיד ו/או לעלות כסף.
• נפח האתר הוא מוגבל ל 100MB .
• אפשרויות הגיוון של האתר הן מוגבלות יחסית - יש פריסה מאוד מוגבלת של דפים ואפשרויות

משבר החינוך - מספרים ועובדות

משבר החינוך
עוד פוסט על משבר החינוך ?

את הנתונים הבאים לקחתי מתוך המצגת של ד"ר יפה בן עמי , במסגרת הקורס " מדעי החינוך במאה ה- 21 " . תוך כדי עבודה על הפוסט קראתי את הכתבה אשר התפרסמה היום בעיתון "הארץ " " מבחן פיז"ה: ישראל במקום ה-49 מתוך 64 ביחס מחשבים-תלמידים " .בהמשך הפוסט אתייחס לכתבה .

לב ליבו של "המשבר" מתייחס לממוצע הישגים נמוך בלימודים. הוא תועד במחקרים בינ"ל כמו של IEA או ,OECD אך הסיבות לממוצע הנמוך לכאורה לא הובהרו ולכן הניסיונות לתקן את המצב באמצעות רפורמות למיניהן אינם מבוססים על דיאגנוזה של המשבר. לא נמצא קשר בין הרפורמה לבין ההישגים הלימודיים , זה תוצאה של משבר עמוק הרבה יותר .
היקף הזכאות לבגרות - אחוז הזכאים לבגרות : יש עלייה קטנה בהישגים לבגרות . 20 אוניברסיטאות מארה"ב מתחרות על קבלת ישראלים לתואר MBA- יולי 2010 . הבוגרים שמחוזרים כיום למדו לפני 10 שנים .
בעייה שלישית - תכנית לימודים – יש דבר כזה? אין דיון בסוגייה הזו , היא מאוד מורכבת . פעם היה לאגף לתוכניות תוכניות חשיבות מרובה . היום כבר לא . פעם היה במשרד החינוך מרכז לתכנון תכנית הלימודים. כיום, בעיצומה של מהפכת הידע, אין בישראל מרכז שיקבל החלטות מושכלות בתחום המנחה את מערכת החינוך כולה: הגדרת מטרות חינוך ותכנון תכנית הלימודים.
• עלות/תועלת - פער בין מספר המורים לתלמיד לבין שעות ההוראה לתלמיד .
השקעה מול תוצאות – מבין עשרות המדינות שבדק הדו"ח , נמצאת ישראל במקום הרביעי בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי , ביחד עם תורכיה .
• עובדות שמסתירים מאתנו:
• 1. הקצאת המשאבים לחינוך בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב!
• בהתחשב ברמת החיים של ישראל, ההשקעה לתלמיד אינה נופלת מזו המקובלת במדינות המערב[1]. רוב תקציב החינוך מופנה לשכר אך גורמים רבים מנסים להטעות ולא להביא בחשבון את רמת החיים בישראל כאילו ההוצאות של מורה בלונדון ובירושלים הן באותו היקף. כלומר, על הנייר יש מספיק כסף, אבל שכר המורים בכל זאת נמוך מאוד....
• 2. הקצאת המורים לתלמיד בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב !
• מספר התלמידים למשרת הוראה במדינות המערב = 16.9 (ממוצע OECD , 2006 )
• מספר התלמידים למשרת הוראה בישראל = 16.9
• כלומר, "על הנייר" יש מספיק מורים... אבל הכיתות בישראל בכל זאת צפופות ...

וכאן אני רוצה להדגיש את מה שהיה כתוב בכתבה : ( בהקשר של הקצאת המשאבים )
ישראל נמצאת במקום ה-49 מבין 64 מדינות ביחס שבין מספר המחשבים בבית הספר לבין מספר התלמידים הממוצע בשכבה. כך עולה מניתוח ראשוני של תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי, שנערך ב-2009. בישראל עומד היחס על 0.37 - נתון דומה לזה שנמצא במדינות כמו טרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. הנתונים, המופיעים בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוצגו היום (שני) בדיון בוועדת החינוך אשר עסק בנושא המחשוב בבתי הספר.

עוד עולה מהדו"ח כי בין השנים 2008-2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב והן ברמת המחשבים עצמם, שחלק גדול מהם לא הוחלפו לדגמים חדשים יותר. בשנת 2009 נרשם שינוי במגמה זו, אשר המשיך גם בשנה הנוכחית, אך מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גבוה מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.

מעודד נכון ? יש מספיק כסף - אבל שכר המורים נמוך , אין הצטיידות של טכנולוגיה , ואנחנו נמצאים במקום רחוק רחוק בנושא התקשוב .
בסמסטר הקודם הכנו עבודה בנושא "מדיניות התקשוב בארצות הברית " אחרי קריאת הכתבה ועיון בעובדות ובמספרים נראה לי שכדאי להתמקד גם במדיניות התקשוב של טרינידד , ואין בהערה זו כדי להיות צינית או ללעוג למדיניות התקשוב של מדיניות אחרות .
נושא חשוב שעלה גם במצגת וגם בכתבה הינו נושא הפערים בישראל . קיימות רשויות עשירות – רשויות עניות .פערים בין יוצאי מזרח למערב לא מצטמצמים – שרשרת שנמשכת לדור הבא : השכלה - תעסוקה – ערכים – תרבות . פערים בהכנסה נובעים מפערים בהשכלה . בהקשר זה עולה בכתבה כי כמו כן, מציין הדו"ח כי למרות השיפור ברמת המחשוב בשנתיים האחרונות, הרי שמתוך בתי הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי - יש כיום עוד לפחות 1,509 מוסדות חינוך, בהם לומדים כ-780 אלף תלמידים, שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10 - יעד שהציב משרד החינוך עוד ב-1993. הדו"ח קובע עוד כי "בין רשויות מקומיות בישראל קיימים פערים ניכרים מאוד ברמת המחשוב", וכי היישובים בהם רמת המחשוב היא הירודה ביותר משתייכים כמעט כולם למגזר הלא-יהודי.

וזה המקום לקיים דיון רציני בנושא - מה אנחנו כמובילי תקשוב יכולים לעשות ? מה תפקיד שלנו במערכת החינוך ?

על כך בפוסט הבא ...

משבר החינוך - אפשר גם אחרת ?

בהמשך לפוסט הקודם :
אז אפשר גם אחרת ? יאיר לפיד נפגש עם 7 מנהלים " שעושים את זה שעה אחרי שעה , יום אחרי יום , תלמיד אחר תלמיד " .אז לצטט את כל הכתבה - ארוך ומלאה , ולכן אביא את הדברים שאני חשבתי שהם המשמעותיים ביותר ( עבורי ) , מכיון שהבלוג הינו מקום לתובנות שלי הרי אני לוקחת על עצמי את האחריות להשמטות אלו ואחרות , שייתכן וחשובים בעיני אחרים .

אז מה הבעייה ? זו אחת השאלות המסקרנות יותר שנשאלו המנהלים בכתבה . חלק מהתשובות : חלוקה לא נכונה של המשאבים , מעמד המורה , מערכת החינוך מתעסקת בבינוניות , אין מענה אמיתי לאוכלוסייה החלשה ואין מענה אמיתי לפלח הזקוק לאתגרים גבוהים . נתון מעניין : בחלק גדול ממדינות ה - OECD כ - 26% מתקציב החינוך מוקדשים לסגירת פערים , ואילו בישראל מוקדשים רק 5% מתקציב החינוך לסגירת פערים , ( מה שאומר שהם לא ייסגרו ... )

אחד המנהלים המסקרנים שרואיינו בכתבה הוא דרור אלוני , מנהל בית ספר "חברותא "- בית ספר פרטי. על פי דבריו - מערכת החינוך בפינלנד ( אשר הובאה כדוגמה לרפורמה מצליחה ) הצליחה מכיון שאין שם את השונות שיש במדינת ישראל . תחשבו כמה בתי ספר ממלכתיים , ממלכתיים -דתיים , עצמאיים , אתם מכירים במקום מגוריכם ? כמה אפיונים לכל בית ספר ? בראש העין ישנם שני בתי ספר ממ"ד משותפים ( בנים + בנות ) ממ"ד נפרדים , מ"מ שלכל אחד ייחוד משלו , ועוד בתי ספר עצמאיים הפועלים מטעם סיעות דתיות בעיקר . ... ולכל אלו מערכת חינוך אחת .

בפינלנד השכילו לנתק את מערכת החינוך מהפוליטיקה , והאג'נדה החינוכית נקבעת על ידי מועצה לאומית לחינוך , שמורכבת מאנשי רוח , אנשי אקדמיה וכו' . ואצלנו ?

שר חינוך שמתחלף כל שנתיים - 4 שנים , איתו מתחלפת כמובן צמרת המשרד , איתו מתנהל שוב דיון על התקציב .... וכך הלאה , וכך הלאה .

בעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - בואו נדבר רגע על בחינות הבגרות . שני ילדי סיימו את מערכת החינוך , הנציגה האחרונה מסיימת השנה את לימודיה . בחינות הבגרות הינן מיושנות , החומר משעמם ( בשנה שעברה "נבחנתי " עם ביתי בהיסטוריה ) החומר חשוב ? אולי , אבל דקה אחרי המבחן הוא נשכח .

ובעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - מנגנון עצום , מנופח ובלתי יעיל , מחוזות , מפקחים , וכל חלוקה אחרת העולה על דעתכם ... איפה אני במנגנון ? ? ברור ! בסוף ... אבל משום מה התחושה היא שאני מחזיקה על הכתפיים שלי כל כך הרבה .

לסיום - ציטוט אחד ( שהרגיז אותי ) " אני מאוד מסכימה עם ..אני מדברת עם המורים שלי קודם כל על הבחירה שלהם ועל השליחות שלהם . ואני אכן מודעת לזה שיש בעייה של תגמול , אבל אני אומרת , ואני מתכוונת לזה , שמי שבא בגלל השכר , או בגלל השעות , זה לא המקום שלו " ואני שואלת : למה ? למה שלא יגיע היום שבו ההוראה תהיה מקצוע מתגמל בשכר ? ממתי אנו מתביישים להגיד : אני עובדת ואני רוצה על כך שכר הוגן " !

משבר החינוך או : אפשר גם אחרת ?

משבר החינוך / אפשר גם אחרת ?

" ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל. "
( יורם טהר לב , כל כך נוגע ונכון היום )

בסמסטר השני , בקורס של פרו' עמי וולנסקי למדתי על נושא מערכת החינוך ממספר היבטים , בסמסטר זה – אנו לומדים על מערכת החינוך - בקורס "מדעי החינוך במאה ה – 21 " , ובמסגרת קורס זה התבקשנו להכין עבודה על נושא "משבר החינוך " .
השבת בעיתון "ידיעות אחרונות " גיליון "7 ימים " הופיע כתבה שכותרתה : " ציידי המוחות " מאת יאיר לפיד . בשער הגיליון הופיע הכותרת : " החינוך החדש – יאיר לפיד עם מנהלי התיכונים שעושים בית ספר לכולם " .
לשני נושאים אלו אתייחס : משבר החינוך והאם אפשר גם אחרת ? ( תשובה : אפשר ..).
מהו משבר החינוך ? קיימות שתי רמות למשבר - ברמה הראשונה: רמת האלימות בבית הספר; הלמידה המוחצנת, השטחית, המועדת לשכחה מהירה, של תלמידים בבית הספר; השחיקה והנשירה המהירות של המורים; אי-שביעות הרצון של ההורים מבית הספר והחיפוש אחר מסגרות חלופיות; הדימוי החברתי המתדרדר של מערכת החינוך ומקצוע ההוראה; הירידה ברמת ההישגים ביחס לעבר וביחס למדינות אחרות, ועוד.
ברמה השנייה: חרושת ה"רפורמות", ה"פרויקטים" והועדות המקצועיות והציבוריות הצצות בזו אחר זו, שבאה לתקן את המצב או לשנותו (ונכשלת באופן עקבי ו"ידוע מראש"), מעידה אף היא על המשבר העמוק במערכת החינוך.
יש לציין כי משבר זה על שתי רמותיו אינו ייחודי לישראל; הוא מאפיין את כל המדינות המפותחות. אך בשל הנסיבות החברתיות והתרבותיות המיוחדות לנו, המשבר חריף כאן יותר מאשר במקומות אחרים ובעל השלכות גורליות יותר.

קיימת הסכמה כוללת בין חוקרים ומעצבי מדיניות כי מערכות החינוך לא הדביקו את השינויים החברתיים , התרבותיים והטכנולוגיים המונחים ביסוד המודרניזציה של המאה העשרים . המעבר המהיר והקיצוני כל כך בין עידן אחד לאחר מעניק לנו בסיס להסבר מהותו של המשבר בחינוך: מערכת חינוך שעוצבה בתקופה המודרנית ונועדה לשרת אותה ולענות על צרכיה אינה מתאימה לצרכיה ולדפוסיה של התקופה הפוסטמודרנית; מטרות החינוך והגדרות הפרמטרים היסודיים שלו שעוצבו בתקופה המודרנית אינן מתאימות לתקופה הפוסטמודרנית. החינוך במתכונתו הנוכחית אינו משביע את רצון ההורים, הקהילה, האקדמיה ושוק העבודה. מצב זה מוגדר ברמת משבר. משבר החינוך הוא רב-ממדי, והמשתנים המרכיבים אותו הם הישגים בלימודים, תוכניות הלימודים, פדגוגיה, מבנה ארגוני, ניהול ובקרה.
אז איך אפשר אחרת ? יאיר לפיד מביא את דבריהם של 7 מנהלי בתי ספר תיכוניים מהארץ על כל רבדיה . הוא מציין כי אין אלו מדגם מייצג מפני שאין דבר כזה מדגם מייצג בחינוך הישראלי , אבל נדמה שהם מביאים איתם פריסה רחבה מספיק בשביל לאפיין דרכה את מצב החינוך . בכתבה מובאים דברים רבים , ומכיוון שלא אוכל להביא את כולה אביא את עיקרי הדברים או חלקם בלבד .
לחינוך בישראל יש פוטנציאל עצום , הוא נמצא . מכירים את זה שאנו יושבים ואומרים לפעמים להורים שיש לילד פוטנציאל אבל הוא לא עושה עם זה כלום ? ? זה דומה . מאוד . כי מתחת לשכבות על גבי שכבות של ביורוקרטיה מסואבת של משרד החינוך , מתחת לארגוני המורים , מתחת לשערורייה המתמשכת של החינוך החרדי , מתחת לסדר עדיפויות עקום , מתחת למדינה ששכחה שתפקידה לדאוג גם למה שיהיה פה עוד 10 , 12, ו – 15 שנים , מתחת לכל אלו – קיים הפוטנציאל .

בפוסט הבא אכתוב קצת יותר בהרחבה על שנושאים שהועלו בכתבה .
ועוד מילה : לא דובר שם על תקשוב . מעניין .