חוזרים לבית הספר - פייסבוק בהוראה

פייסבוק בהוראה ? ?
אמנם היום גם ילדי בית הספר היסודי מחזיקים בדפי פייסבוק , נרשמים לרשתות חברתיות , ושומרים על קשרים חברתיים דרך אתרים שונים .
כמובן שנשאלת השאלה - ומתי הם נפגשים ? אבל הפוסט הנוכחי הוא על נושא שילוב הפייסבוק . או אי שילוב הפייסבוק .
אמנם זוהי טכנולוגיה מוכרת לכולם , אמנם "לכולם יש " , אבל מותר וצריך לשאול : מהו מקום הפייסבוק בהוראה ?
והאם יש לפייסבוק מקום בהוראה ?
הדעות חלוקות לכאן ולכאן . גם הדעות שלי . מצד אחד - אי אפשר לעצור טכנולוגיה מוכרת בשערי בית הספר , אלא אף רצוי להצטרף אליה ( בדרך מובחנת ומושכלת ! ) ומצד שני - לא חייבים להכניס כל חידוש טכנולוגי להוראה ( ושוב : ממניעים מובחנים ומושכלים ) .
לדעתי - יש לתת את הדעת ליתרונות ולחסרונות שבהכנסת או אי הכנסת רשת חברתית להוראה .

אברום רותם כותב על נושא זה . על פי דבריו עקרון של רשת להוראה ולמידה הוא עקרון נכון, מוצק, ואף הכרחי בעידן המודרני דהיום (2010), בו קהילה מבנה ידע היא המודל המועדף על ההוראה והלמידה. יישום פרדיגמת הוראה-למידה של קהילה מבנה ידע באמצעות רשת מקוונת, הוא טבעי ונכון. אך הפייסבוק כפי שהוא לא מתאים לכך באמת:

1.אינטימיות ומעטפת הכוללת רק את קהל הלומדים ובעלי העניין של ממש - לא קיים בפייסבוק. נקודה. הבטחה שרק בעלי העניין יהיו במערכת, היא תנאי הכרחי לניהול למידה משמעותי, גם אם חלק מהפעילות פתוחה לציבור. אידיאולוגיות של הוגים הדוגלים בפעילות בסביבה רוחשת ורועשת ופתוחה בעקרון לכל דיכפין, אינם מעשיות, מהטעם הפשוט שגם הם לא ילמדו בתחנת הרכבת או בככר העיר, אך לא רק מטעם זה.
2.מרחבים ציבוריים / קבוצתיים בהם ניתן לעדכן תכנים וחומרים , כמו גם דיונים- קיים אמנם בפייסבוק, אך תפעול נכון והולם לצרכי הוראה ולמידה מסורבל מדי, מאולץ ואינו קולח כמו שצריך להתנהל בתהליך הוראה ולמידה.
3.עוד כלים הכרחיים כמו "דיסק אישי מקוון" - ניהול המידע האישי של קבצים, כמו גם אובייקטים אחרים הכרחיים לצרכי הלמידה - לא קיים בפועל.
4. ניהול זמן, ניהול ארועים לאורך השנה - מאולץ מדי ויישום שוטף לאורך שנת עבודה לא ממש מעשי.
5. קיום כלים דומים, של מימוש רשת קהילה מבנה ידע ייעודי לחינוך- קיים, גם אם לא אידיאלי, אך הרבה יותר טוב ממה שפייסבוק מציעה. כיום קיימים מערכות חינוכיות ייעודיות של מייקרוסופט, גוגל , ועוד שחקנים עתידיים גדולים בזירה, כולל פלטרפורמות חינוכיות ייעודיות (גם בעברית מתוצרת הארץ) קיימות ועתידיות.
6.האפשרות שפייסבוק יוציאו "גרסה לחינוך" קיימת תמיד, אך לא נראה שזה יתגשם בפועל, וגם אם כן, ההתכוונות העסקית תגבר על הפדגוגיה הנדרשת. נמצא שקיימים צרכים פדגוגיים שחלקם, לפחות עד היום, לא יישימים עבור המודל העסקי של פייסבוק.
מכאן, לא נותר אלא להיאנח, ולחפש מערכת שיתופית בהם ניתן ליישם עקרונות הוראה ולמידה עדכניים, מבלי לאלץ עצמנו, ולכפות כלי שאינו בנוי לשם כך כראוי, אפילו אם הוא עונה לשם "פייסבוק". וישנם כאלה...

דעתו של אברום רותם ברורה . ואני ממשיכה לחפש גם דעות אחרות .

ודעתכם ?

גוגל שוביניסט - פוסט קצר .

לא פוסט , אלא רק איזכור ( מטריד ) .
היום פורסם בעיתון מעריב כי שירות התרגום של גוגל אינו מתרגם באופן שיוויוני .
מכיון שאני מצרפת קישור לכתבה ב NRG , לא אכתוב בהרחבה על כך , אלא רק אסב את תשומת לבכם .
מעניין , לא ?

קישור לכתבה .

פוסט על בלוג

פוסט על בלוג ( בבלוג ..)
מיד פעם אני חוזרת למקור , לשאלה הבוחנת את מטרת הבלוג וכן את דרכי ההערכה שלי את עצמי . האם אני עושה שינוי כלשהו בדרך ההתייחסות שלי לבלוג ? האם אני משפרת כתיבה , עמדות , טיעונים , יצירתיות , ביקורת , הערכה ?
מקווה שכן . למרות שרק אחרים יוכלו להעריך באובייקטיביות ומקצועיות .

קראתי מאמר של עמי סלנט בנושא הבלוגים . על פי מאמרו מיומנויות חדשות של אוריינות מידע וכתיבה בעידן המתוקשב מניעים כיום מרצים באקדמיה ומורים בבתי ספר לפתח פעילויות בקורסים או בכיתות באמצעות בלוגים. המגמה הזו עדיין אינה בהיקף של יישומי הפורומים וקבוצות דיון בהוראה, אך היא הולכת ומתחזקת בשנתיים האחרונות.
ב"מרכז ללימודים אקדמיים " קיימים פורומים לכל קורס , אך רק הסטודנטים במגמת תקשוב כותבים בלוגים . מפעם לפעם אני נתקלת באיזכור שמות של תלמידי המגמה בגוגל , בהקשרים השייכים לבלוגים . תנסו לכתוב " פערים דיגיטליים " או "מטרות כתיבת בלוג " ... או כל נושא אחר ( המופיע בתגיות של הבלוגים ) , ואנו על המפה . הפכנו להיות מקור ידע .
המרצים והמורים מחפשים מרחב למידה שונה וייחודי יותר מזה שמוכתב ע"י פורומים ממוחשבים בקורסים. מרחב המאפשר להם ביטוי עצמי יצירתי יותר , לפחות בתחום החינוך - חשוב להם לתת ביטוי לקולם של הסטודנטים והתלמידים. אין ספק כי מגמה זו תלך ותתחזק בשנים הקרובות הן נוכח התפתחויות כלי התקשוב של ה-WEB.2 והן לאור החשיבות של הפעלת סטודנטים או תלמידים במטלות של כתיבה, איסוף מידע ומיומנויות מידע.

במאמרו מפרט עמי סלנט מספר דגמי הפצת מידע (Deployment models) לבלוגים בהוראה :
עצמאי (independent) - לכל סטודנט או תלמיד יש במסגרת הקורס בלוג משלו, עם שליטה מלאה על התכנים הנוגעים לקורס או למסלול הלמידה. הבלוג של הסטודנט מקושר לבלוגים אחרים של עמיתים בקורס וגם לבלוג המרכזי של המרצה.
בלוג מרצה – המרצה מנהל בלוג מרכזי עבור הקורס אותו הוא מלמד והסטודנטים מגיבים בבלוג זה להודעות ולהתייחסויות. המרצה הוא היחידי המעלה תכנים ומציגים, אך הסטודנטים נדרשים להגיב עם הערות בסופה של כל הודעה/רשומה (post)
כיתתי-שיתופי - הבלוג שייך במשותף גם למרצה/מורה וגם וללומדים בקורס. כולם יכולים להעלות חומרים, להגיב ולחלוק מידע.
צוותי – קבוצת לומדים או קבוצת סטודנטים מנהלים ביחד בלוג ייעודי כחלק מפרוייקט או חלק מקבוצת למידה במסגרת הקורס (לדוגמא: הבלוג של קבוצת אופק במכללת גורדון לחינוך).

לדעתי הדגם הראשון - העצמאי - הינו הדגם בו אני כותבת . הבלוג עצמאי , אישי ,השליטה על התכנים הינה שלי ( ואתם מוזמנים להגיב ) יש לי קישורים לבלוגים אחרים . אני מגיבה לתגובות , ומגיבה לבלוגים אחרים .
נושא נוסף הנסקר במאמר הינו : אבטחת האיכות של בלוג הקורס .
שרה לוהנס, דוקטורנטית באוניברסיטת קולמוביה, חוקרת את השילוב של בלוגים בהוראה, במיוחד בקורסים אקדמאיים. לדעתה, בלוגים של קורס אקדמי תורמים רבות להעצמת הסטודנטים בקורס. בעוד הפורום נתפס על ידי הסטודנטים ככלי בקרה הרי הבלוג נתפס על ידם ככלי יצירה וזהות. בבלוג של הקורס פריטי המידע המועלים לבלוג (POSTS) צריכים להיות איכותיים, מבוססים על מקורות מידע וכתובים היטב לא כמו בבלוגים מחוץ לחינוך – שם רמת האיכות של פריטי המידע (POSTS ) היא לעתים שטחית.
הפורומים השונים של הקורסים משמשים לי כפלטפורמה לליבון בעיות , או כשליחת הודעות ( ממני או מהמרצה ) ואין לזלזל בפורומים , אך מטרתם הינה אחרת .
פריטי המידע שהסטודנטים מעלים לבלוג הקורס צריכים לשקף עמדות וחוות דעת ברורות (point of view) של הלומדים בנושאים אותם מעביר המרצה. בהקשר זה הכתיבה של הלומדים צריכה להיות אוטנטית ומשקפת את ההתייחסות שלהם והשקפת עולמם. עם זאת, אין להצר את עולמם של הסטודנטים בקורס ולאפשר להם להתבטא רק בנושאי התכנים המוכתבים על ידי המרצה אלא יש לאפשר להם למזג התנסויות מחוץ לעולם הכיתה או הקורס.
ואני שואלת, תוהה : אם הייתי יכולה להוסיף התנסויות שונות שאינן קשורות לעולם התוכן של הקורס , על מה הייתי כותבת ?
( למשל , על סיום שנת השבתון ... )

ממשק משתמש

במסגרת הקורס : " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות " בהנחיית ד"ר רחל מינץ וגב 'גלית בן צדוק התנסינו בהכנת ממשק משתמש .
מהו ממשק משתמש ?
ממשק משתמש - User Interface - הוא חלקה של המערכת החשוף למשתמש בה , כך שדרכו מתקיים הקשר בין המשתמש ובין המערכת . "מערכת " בהקשר זה היא תוכנה , מכונה , מכשיר או חפץ כלשהו , שנועדו לשימושו של אדם .
עיצוב ממשק המשתמש נעשה בעיקר על פי שיקולים פונקציונליים - מהי הדרך הנוחה ביותר שבה יוכל המשתמש להגשים את מטרותיו באמצעות ממשק המשתמש והמערכת שמאחוריו . בדרך כלל באים לידי ביטוי גם שיקולים שיוקיים .
מקור .

גם משרד החינוך מפרט את העקרונות של ממשק המשתמש ליישומים המפותחים עבור מערכת החינוך .

• עקרונות כלליים - פשטות , סלחנות , מניפולציה ישירה בעצמים , עקביות , יתירות פונקציונלית , משוב ועוד .
• מתי להשתמש - העקרונות הכלליים ישימים עבור כל ישום .
• שליטת המשתמש - המשתמש צריך לשלוט באפליקציה ולא להיפך .
• בהירות ופשטות - הממשק צריך להיות ברור מבחינה חזותית , קונצפטואלית , ולשונית ככל הניתן .
• סלחנות - המשתמש יכול לתפעל את המערכת ולבצע פעולות שונות מבלי לגרום לפעולות הרסניות .
• גישה ישירה - ככל שהדבר ניתן יש להגדיר דרכים ישירות ואינטואיטיביות לביצוע של פעולות . יש לחפש היכן ניתן "לעזור " למשתמש דרך עיצוב לוגי ומובנה של תהליכי עבודתו .
• עקביות - יש לאפיין את האפליקציה כך שתהליכי העבודה נכללים בה יהיו עקביים עם תהליכי ושיטות העבודה הנתפסות ומקובלות בעולם האמיתי . יש לאמץ שמות , מונחים , מטאפורות וסמלים השימושיים בעולמם של המשתמשים .

ועכשיו ? עכשיו אני צריכה לשוב לממשק שאנחנו תכננו ולבדוק האם הוא ענה על העקרונות הנ"ל ? עלי לציין כי מסמך משרד החינוך מפורט , ולכל עקרון ישנם סעיפי משנה המבהירים אותו . כדאי ומומלץ להיכנס לקרוא . הדבר הבהיר לי את מה שעשינו ( לעיתים באופן אינטואיטיבי ) על פי עקרונות מובנים . המשחק שאותו תכננו "פריסות וגופים " הינו משחק הבא ללמד ולתרגל את נושא הפריסות והתאמתן לגופים והפוך . עבדנו בדרך יסודית , לא הצפנו את המשחק במסכים רבים , ולמעשה עבדנו מתוך נקודת ההנחה שנכתבה כבר למעלה : " המשתמש צריך לשלוט באפליקציה ולא ההיפך " .

הסרטון המצורף - מסביר על נושא הממשק בעזרת לוח חכם . ולמה דווקא הסרטון הזה ? 2,674,787 צפיות . להנאת כולנו . קצר ומהנה .