ספרים דיגטליים- קריאת כיוון

בפוסט זה החלטתי "לצאת" קצת מהלימודים הפורמליים . מאמר מעניין התפרסם בעיתון מעריב בתאריך 25.7 - במוסף "עסקים " - מדור "אונליין " . למה כל העובדות האלו חשובות ? כי אני מוצאת עצמי קוראת מדורים הקשורים לעולם האינטרנט והמחשבים . עד לפני מספר חודשים המדור הזה היה מדור עלום ונעלם , והנה במהלך החודשים האחרונים חל שינוי .
המאמר עסק בנושא של ספרים דיגיטליים . מחברי המאמר : אלקס פאם ודיוויד סרנו , עיתון לוס אנג'לס טיימס .
מחברי המאמר סוקרים את ההתפתחות של הספרים הדיגטליים . בעידן בו חברת אמזון מכריזה כי לראשונה מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים רגילים בכריכה קשה , יש מקום להבין מה המשמעות של נושא זה .
ראשית - שינוי . ככל שמכשירי הקריאה הדיגטלית מתפתחים , הם יכולים "לדבר" יותר ויותר עם הקורא , לבחון את תפיסתו של החומר הנלמד , לנגן קטעי וידיאו כדי להמחיש או לחבר אותו לחברים אחרים ברשת .
לדוגמה : VOOK - שילוב של Video ו - Book - הוציאה את הספר " Reckless Road " שמתאר את ימיה של להקת " גאנס אנד רוזס" . הספר שופע קטעי וידיאו של הופעות מוקדמות , ראיונות וכמובן טקסטים .
" המולטימדיה יכולה להיות זרז שיעודד יותר קריאה " .
שנית - אוכלוסויות בעלות צרכים מיוחדים . קוראים אלקטרוניים יכולים לקרוא בעצמם , בקול רם , את הטקסט . עיוורים וכבדי ראיה נאלצו עד היום להסתפק במבחר מצומצם של ספרי ברייל .
שלישית - תפיסת הספר ע"י הקורא . בעוד שספרים מודפסים הם לרוב שבילים ליניאריים , פרק אחר פרק - ספרים דיגיטלים מעודדים את הקוראים ללחוץ על לינקים ושולחים אותם למסעות צדדיים . ( היפר טקסט )
ובעתיד ? ? -
על פי דעתי בשנים הבאות הקינדל או מערכת ה E-vrit ייעלמו ובמקומם יקומו קוראים אלקטרוניים משוכללים הרבה יותר יותר . אני חושבת על ספר ההיסטוריה של כיתות ו' " רומא ויון " וחושבת שבעזרת חומרים דיגטליים הספר יוכל להפוך להיות הרבה ( הרבה ! ) יותר מעניין ומהנה . תחשבו על זה : בילקוטו של כל ילד יהיה אייפד או ספר דיגטלי אחר , ובו יוטענו כל ספרי הלימוד . ספרי הלימוד יהפכו להיות מסעירים ומלמדים .
המשפט הבא מסיים את הכתבה : " רכבת הטכנולוגיה עזבה את התחנה , ואי אפשר לעצור אותה " .

מצורף קישור לאתר - E-VRIT .

ומילה אחרונה : ועדיין - אין כמו להחזיק את הספר "הדבר היה ככה " של מאיר שלו , לדפדף , לקרוא ולהנות !

מדיניות תקשוב - מבט אישי

במסגרת לימודינו בקורס : " שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה - היבטים בינלאומיים " בהנחייתה של ד"ר חגית מישר טל , התוודעתי בשיעור האחרון לנושא של מדיניות התקשוב בארץ . בין המושגים הראשונים שנאמרו בשיעור , קפצתי ממקומי לשמע " מערכת תוא"ם " . משהו מזמני .... מזמן מזמן . (לפני כ 27 שנים !! אבל מי סופר . . . )
את השנים הראשונות שלי בהוראה , עשיתי בבית ספר "ברנר " בתל כביר . אין מקום אחר בו הייתי בוחרת להתנסות כמורה צעירה במערכת . בבית ספר זה התוודעתי למערכת תוא"מ - מערכת מיחשוב ראשונית ומתקדמת , אשר היתה מבוססת על איבחון אישי , הערכה אישית ותירגול אישי . המערכת איבחנה את רמתו של הילד , ולאחר האיבחון - ניתנו לתלמיד שיעורים בהתאם לרמתו . מכיון שהתלמיד הגיע למערכת פעם - פעמיים בשבוע בלבד , עלינו היה מוטל להמשיך באופן דומה את עבודתו של התלמיד . זאת אומרת ללמד באופן כמעט אישי ! כל תלמיד ברמתו , כפי שנמסרו ע"י הדוחות מהמחשב .
לנו - זה היה כמעט בלתי אפשרי . כיצד ניתן ללמד באופן פרטני כל כך הרבה ילדים ולהתאים לכל ילד את רמתו . המערכת דגלה בעבודה אישית , אך כאשר התלמיד יושב מול המחשב זה ייתכן ואפשרי - אך בכיתה ? ?
מבחינת התלמידים - התלמידים אהבו את העבודה מול המחשב , מבחינה אישית הם הרגישו שזה "מדבר " רק אליהם ,ההצלחות והכשלנות נשארו בינם לבין המערכת . מבחינה קהילתית , היתה הרגשה שהם מתקדמים יותר מתלמידים באזורים המבוססים יותר בתל אביב . מערכות אלו לא הוכנסו לכל בתי הספר .
למעשה לאחר מספר מועט של שנים הן הוצאו ממערכת החינוך . ההשקעה הכספית והטכנולוגית היתה עצומה !
לאחר מספר שנים עזבתי את בית הספר ועברתי ללמד בראשון לציון . שם כבר הוכנסו פדגוגיות אחרות שיישמו למעשה את מדיניות התקשוב ( של אז .. ) מחשבים בכיתות או בחדרי ספח , עבודה קבוצתית , שילוב .
בתגובה לאחד הפוסטים של יענקל - כותב אלישע בביוף : " הפוסט הזה החזיר אותי בהינף קולמוס 25 שנה אחורנית , לתקופת מערכות תוא"מ ( תרגול ואבחון באמצעות מחשב ) ... גם מערכת זו , ששווקה בממון רב , הבטיחה גדולות ונצורות למערכת החינוך ביישובי הפריפריה , וההבטחה הגדולה נגוזה , יחד עם הכסף הגדול ששולם עבורה " .

במגמה שעוסקת בחדשנות טכנולוגית , מהנה מאוד , מידי פעם , להיות נוסטלגים .

סביבות למידה מבוססות מולטימדיה

במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות " בהנחיית ד"ר רחל מינץ וגב' גלית בן צדוק , קראתי מאמר שנושאו "עזרים ללמידה במולטימדיה מבוסססת מחשב " ( Mater & Moreno , 2002 ) . המאמר מציג תיאוריה קוגניטיבית של למידה במולטימדיה הנשענת על שתי תיאוריות :
* תיאוריית עומס קוגניטיבית
* ותיאוריית למידה הבנייתית .
בהסתמך על התיאוריה נבנו מספר עקרונות לעיצוב והדרכה בסביבת למידה במולטימדיה . בפוסט זה ברצוני לסקור עקרונות אלו ולהראות כיצד בעבודתנו היומיומית ניתן ליישמם על מנת להעשיר את ההוראה , וללמד באופן מעניין ומהנה יותר .
1. עקרון הייצוג המרובה - עקרון זה טוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד .
יישום : כל הסבר ייצוגי ולצידו הסבר מילולי עדיף על הסבר מילולי בלבד . תחשבו על הילדים בכיתות שלפעמים "נידונים " להקשיב במשך דקות ארוכות להסבר מייגע , כשחלקם מאבד לאחר זמן קצר את הקשב . אם "נכניס " עזרים ייצוגיים הרי שבכך אנו שוברים את ההסבר המילולי . ( כמה פעמים שמענו : "כמה שהיא מדברת " ..... ) תמונות - היום כשאנו יכולים להעזר באינטרנט , הרי עומדים בפנינו אין ספור תמונות וייצוגים .
2. עקרון הרצף - עקרון זה טוען שעדיף להציג מילים ותמונות המקביל , באופן סימולטני .
יישום : בד בבד . קיימים נושאים שונים שלא ניתן להסבירם ללא הקבלה של ייצוג גרפי . הלומד מקבל 2 ייצוגים של אותו החומר בו זמנית או ברציפות . למשל : שבר . הרי אף אחד מאיתנו לא יתחיל ללמד על מהות השברים ללא ייצוג , תמונה למושג . הדבר צריך להיות בד בבד , תוך כדי ההסבר אנו מראים את התמונה . ( וזה הרי כל כך ברור ... )
3. עקרון הבהירות - הסברי המולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים ויותר מוסיקת רקע וצלילים .
יישום : לא בכל מקום . אנו מדברים על יישומי מולטימדיה - ורק אם יש מקום בהכללת מוסיקה וצלילים , ורק אם הם משרתים את המטרה הלימודים - רק אז כדאי להוסיף . דוגמה : הסיפור העממי - הקלטה של הסיפור עצמו בליווי קולות מתאימים יכולים להעצים את חווית ההאזנה .
4. עקרון הערוץ החושי - עדיף להציג מילים בתיאור שמיעתי מאשר באופן חזותי על המסך .
יישום : הקראה של סיפורי המקרא תוך עיון בטקסט המקראי . אתרים שונים לגיל הרך , העוסקים בהקניית הקריאה והכתיבה משתמשים רבות בעקרון זה .
5. עקרון העודף - עדיף להציג אנימציות ותיאורים מאשר אנימציות , תיאורים וטקסט .
יישום : הוספה של טקסט על מסך יכולה להעמיס על הזיכרון החזותי הפעיל . במילים אחרות : עדיף לתת לתלמידים להתנסות באנימציה וסיפור מאשר באנימציה , סיפור וטקסט . יותר מידי גירויים לא יועילו לתהליך הלימודי .

לסיכום - מתוך העקרונות הנ"ל נובע כי יישום העקרון "הכל במידה " תוך הבנת עקרונות עיצוב חשוב לתכנון של סביבת למידה במולטימדיה .

פער דיגיטלי

במוסף "המגזין" של עיתון מעריב קראתי היום כתבה אשר כותרתה : " להבה של תקווה " . מרכזי להב"ה הוקמו ב12 מקומות בארץ על מנת לצמצם את הפער הדיגיטלי . השאיפה של להב"ה , יחידה במשרד האוצר , היא לשנות את המציאות הקיימת במדינת ישראל על ידי מתן אפשרות לכל אזרח להשתמש באינטרנט ולרכוש את הידע הנחוץ לו . שר האוצר יובל שטייניץ החליט על הכפלת מספרי המרכזים , בדגש על האוכלוסיות הערבית , החרדית והאתיופית , והגדלה משמעותית של כישורי התעסוקה שלהן . ואכן , נתוני לשכת התעסוקה מצביעים על כך ששמונים אחוז מהנשלחים אל הקורסים של להב"ה הצליחו להשתלב במעגל העבודה .
הפער הדיגיטלי מוגדר כפער הנוצר בין אלו שיש להם נגישות לסביבות הדיגיטליות ואוריינות דיגיטלית לבין אלו שאין להם נגישות לסביבות הדיגיטליות ואין להם אוריינות דיגיטלית .
אי נגישות לסביבות הדיגיטליות נובעת בעיקר ,ממחסור במשאבים . משמעותו של פער זה באה לידי ביטוי במודעות , בתשתיות , באוריינות דיגיטלית , וביכולת של פרטים וארגונים להשתמש בטכנולוגיות מידע כאמצעי ייצור .
אי נגישות לסביבות הדיגיטליות עלולה להביא להחרפת הפערים החברתיים הקיימים .


על פי הבנתי הפערים הדיגיטלים בארץ הם מהגבוהים בעולם . הרכב האוכלוסייה הרב , ( חרדים , ערבים , אתיופים , ילדי עובדים זרים , ועוד..) והרב תרבותיות בארץ תורמים ליצירת הפערים . אך על המדינה להקציב תקציבים רבים על מנת לצמצם פער זה .החשיבות הינה חשיבות לאומית מעבר לחשיבות החינוכית והחברתית . אני רואה ביישוב שלי את המאמצים הרבים לצמצום הפער ועדיין , עצם העובדה שאני כותבת את הפוסט הזה באמצעות המחשב נייד שלי , ואילו בבתים אחרים עדיין אין מחשב ! , צריכה לעורר את הרשויות המתאימות . בימים האחרונים דובר רבות בכלי התקשורת על לימודי הליבה בחברה החרדית ועל כך שחוסר לימוד זה גורם לאבטלה וליציאה ממעגל העבודה , ולהנצחת פערים כלכליים . שוב אני רואה כי החינוך יוכל להיות הכלי החשוב ביותר לצמצום הפער ובכך להביא לצמיחה בחינוך , בחברה ובכלכלה .

משרד החינוך - האגף לחינוך יסודי - הפער הדיגיטלי בישראל .

מדיניות תקשוב לאומית

במסגרת הקורס : שילוב טכנולוגיות , תקשוב בלמידה - היבטים בינלאומיים , בהנחייתה של ד"ר חגית מישר טל עסקנו בשיעור האחרון במרכיבי המדיניות הלאומית . בדקתי מספר נושאים בהקשר למדיניות בארץ :
* הגדרת מטרות התקשוב - מהו הרציונל שעומד מאחורי המהלך ? מהם היעדים שהוא אמור להשיג ? למה זה טוב ?
* הקצאת משאבים - תשתיות , תוכנה , תכנים , הכשרה .
החל משנת הלימודים תשע"א נערך משרד החינוך להתחיל ביישום "תוכנית המיחשוב החדשה " בכ -400 בתי ספר יסודיים , בצפון הארץ ובדרומה . במסגרת התוכנית יקבל כל מורה מחשב נייד וכל כיתה תצוייד במקרן , ברמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט . ב -20 בתי ספר נוספים יקבלו גם התלמידים מחשבים ניידים . במקביל לפרסום התוכנית , נמתחה ביקורת מצד גורמים אקדמיים על התוכנית :
פרופ' רוני אבירם מה"מרכז לעתידנות בחינוך" טוען כי אין התייחסות מספקת לצורך לפתח תפיסה חינוכית חדשה ,שמיחשוב יהיה הכלי שלה . " אפ הפדגוגיה לא תקבל את תשומת הלב הראויה ,כגודל היומרה -כך תהיה גדולה המפלה ."
ביקורת נוספת הושמעה ע"י פרופ' גבי סלומון אשר טען :"הצלחת השינוי תלויה באופן מכריע במידה שבה המורה יודע ורוצה לעבור מפדגוגיה מסורתית לחדשנית , ובלי הכשרה מתאימה זה לא יקרה " , דבריו הובאו לנוכח העבודה כי תקציב נמוך ביותר יוקצה לצורך הכשרת מורים .
במסגרת הלימודים כאן , במרכז ללימודים אקדמיים , אנו שומעים ולומדים החל מהסמסטר הראשון על חשיבותה העליונה של הכשרה נכונה ומתאימה על מנת לגרום לשינוי . מקריאת כתבות נוספות וכן מסמכים של משרד החינוך אכן עולה הצורך הברור במיחשוב בתי הספר , הטכנולוגיה מהווה אמצעי לשיפור ויעילות של תהליכי הלמידה וההוראה , אך אם הדבר לא יבוא בד בבד עם הכשרה מתאימה , ( לדוגמה - כאן ! ) כל מטרות שילוב המחשבים לא יצליחו . אני רואה בתי ספר אשר יש בהם ציוד טכנולוגי , כיתות ממוחשבות - אך בהעדר הכשרת צוות המורים המחשב משמש להקרנת פרקי תנ"ך מפורשים או לשם "סתימת חורים " במערכת . השיעורים עדיין פרונטליים , ואני שומעת משפטים כמו " ...ואם יהיה לנו זמן אז בסיום השיעור נראה סרטון בפריינפופ שקשור לשיעור ..... ". ( ולא שלא ניתן לערוך שיעורים מדהימים באמצעות סרטוני בריינפופ ) המחשב לא פורץ את גבולות הכיתה ולא את גבולות הזמן .
אין לי כוונה לשאת נס של שינוי אבל אני מקווה להשתמש בהכשרה שלי על מנת לעשות דברים קצת אחרת .