" אני חושב שיש שוק עולמי אולי לחמישה מחשבים "
תומס ווטסון , יו"ר IBM , 1943

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

ווב - 2 ובלוגים


הבלוג של "שחקי שחקי על חלומות " מהווה עבורי מקור של רעיונות , דעות ולמידה בנושא התקשוב . העושר הלשוני , הטכני והתכני הם מופת עבורי על התנהלות של בלוג .

באחד הפוסטים שלה קראתי את הכתבה על ממציא הווב , וכמובן שחיפשתי את הקשר לבלוג שלי , לכאן .
במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American מספר טים ברנרס-לי ממציא הווב על העקרונות עליהם מושתת הווב , הסכנות האורבות לווב וכיצד נוכל להגן עליו מפניהם.
הווב הפך להיות כלי בעל עצמה בשל היותו מושתת על עקרונות שוויוניים ובזכות עבודתם המשותפת של אנשים פרטיים, חברות ואוניברסיטאות במסגרת ה- World Wide Web Consortium למען הרחבת יכולותיו של הווב שמושתתים על עקרונות אלו. הווב היום ניצב בפני מספר סכנות כאשר חלק מדייריו המוצלחים החלו לכרסם בעקרונות עליהם הוא מושתת. אתרי רשתות חברתיות החלו בהצבת חומות ובחסימת מידע מפני שאר חלקיו של הווב, ספקי אינטרנט אלחוטי פועלים למען האטת התעבורה לאתרים שלא עשו עמם עסקים, ממשלים טוטליטריים ודמוקרטיים כאחד עוקבים אחרי הרגליהם המקוונים של אנשים תוך פגיעה בזכויות אדם חשובות.
אחד העקרונות החשובים עליהם מושתת הווב הוא האוניברסליות. קיימת הזכות לכול להעלות חומרים לווב ולא משנה איזה מחשב, תוכנה, שפה, וסוג תקשורת – אלחוטית או חוטית יש ברשותם. הווב חייב להיות נגיש גם לבעלי מוגבלויות.
דֶּצֶנְטְרָלִיזַצְיָה – ביזור – הוא מאפיין חשוב אחר. אין צורך לקבל אישור משום גוף מרכזי להוסיף אתר או קישור. כל מה שצריך לעשות הוא לעשות שימוש ב- 3 פרוטורקלים – html לכתיבת דף ווב, ULI להענקת כתובת לדף , ו- http להעלות אותו לרשת האינטרנט.
ברור מתוך דברים אלו שהבלוג הינו כלי WEB2.0 .
מאפיינים של הווב - 2.0 - הבלוגים כדוגמה :
העברת השליטה על הלמידה אל הסטודנט – הגישה אל האוטונומיה של הלומד שונה מהגישה המסורתית. לומד אוטונומי גם במסגרת המוסד בו הוא לומד.
בלוגים – כלי להעברת השליטה על הלמידה ללומד .
הבלוג מאפשר לסטודנטים לדבר על עצמם באופן חופשי מתי שהם רוצים.
עיצוב הבלוג, מרכיביו הויזואליים והטקסטואליים הם בידי הסטודנט ונתונים להחלטתו בלבד.
תוכן גולשים ושיתוף הוא המאפיין המרכזי של ווב.2, האאפליקציה ידידותית מהווה פלפורמה נוחה ומזמינה ליצירה ושיתוף.
המעבר הוא מגישה דיקטטורית לגישה יותר דמוקרטית (לכולם זכות הפרסום והדיון).
ואם אני בודקת את הבלוג שלי - הרי יש לו דפי html , יש לו כתובת לדף , יש לו http , והוא כמובן פתוח וקורא לשיתוף .
בזמן האחרון אני מוצאת עצמי מתמקדת יותר בתכנים השייכים לבלוג או לעבודת הגמר - פורומים בית ספריים . אשמח כמובן במסגרת השיתוף ומאפייני ה - WEB2.0 לקבל המלצות וקישורים בנושא .
מקור התמונה : ד"ר רפי דודזון - כנס אס"ם באוניברסיטת בן-גוריון, 18/5/09 מיח"ם – המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות - המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי .

יום שני, 22 בנובמבר 2010

בלוגים , פודקסטים ויצורים נוספים מ"גן החיות" של Web2.0


במסגרת קורס " אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה " בהנחייתה של ד"ר נטע נוצר קראתי מאמר מעניין אשר כותרתו משכה את עיני וסיקרנה אותי . על ד"ר אולז'ן גולדשטיין למדתי במהלך קורס של משחקים מתוקשבים בסמסטר השני , קראתי מאמרים נוספים שלה ונעזרתי רבות במחוללי המשחקים בעריכתה .
מטרת המאמר היא לבחון כיצד ניתן להשתמש בתכונות של כלים Web2.0 - דור חדש של כלים מקוונים לתועלת ההוראה והלמידה בקורסים בחינוך הגבוה . הכלים המוצעים במאמר הינם : הבלוגים ( ( Blog, מנגנון ה – RSS , הפודקסטים - (Fodcast ) , והוודקסט - (Vodcast) .
מכיון שהפוסט הינו חלק מבלוג לימודי אתייחס בעיקר לנושא הבלוגים .
הבסיס התיאורטי המוצג במאמר : הבלוגים נמצאים כתורמים ללמידה מנקודות המבט של תיאוריות הלמידה המקובלות כיום – התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית . ( הבנייתית ) . כאשר דנים בשילוב הטכנולוגיה מדברים על שילוב מבורך מבחינה חינוכית בין הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והטכנולוגיה, אשר הביאו לתפיסות חדשניות אודות הלמידה ולהמשגה של פדגוגיות חדשות המאמצות את הקונסטרוקטיביזם והביא להקמת סביבות למידה חדשניות. השילוב בין השלושה החל לפעול יחדיו כאשר הפילוסופיה של הקונסטרוקטיביזם מספקת את הקו המנחה, הפסיכולוגיה של הלמידה הקונסטרוקטיביסטית את העקרונות הבסיסיים לפעילות הפדגוגית והטכנולוגיה את האמצעים להגשמתם.
הטכנולוגיה מממשת את סביבת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית בארבע דרכים עקרוניות:
1. הצעת פעילויות אינטלקטואליות ושיתופיות (הדמיות ותכנון).
2. באמצעות מערכות סמלים שדרכן היא מייצגת את העולם (מולטימדיה)
3. הדרך שבה מאורגן המידע כמו גיליונות עבודה, מסדי נתונים והיפרטקסט.
4. אמצעי לשילוב שלושת הדרכים הקודמות יחד: בנייה פעילה של ידע ובמיוחד צורות סמליות (מילה, תרשים ותמונה) וידע הבנוי בצורות ארגוניות ייחודיות הזמינים לבחינה ולהפעלה (מסדי נתונים, מולטימדיה). המעורבות הפעילה בבנייה, בייחודיות או בשיתוף הפעולה היא ההופכת את הדרך הרביעית לרבת העוצמה מכולן .
כדי לקדם את הלמידה לפי גישה זו , יש לערב את הסטודנטים בתהליכים של חיפוש מידע , הערכה , ניתוח , חקר וארגון של מידע , המשגה וסיכום הדברים בכתיבה . כל זאת במסגרת תהליך של בניית ידע משותף תוך אינטראקציה בין הלומדים לבין עצמם . המאפיינים האלה של הוראה הבנייתית נתמכים באופן טבעי על ידי סביבה לימודית של בלוגים אישיים וקבוצתיים של הלומדים . שילוב הבלוגים בהוראה מקדם היבטים נוספים של הלמידה : קידום מיומנויות למידה עצמאית , העלאת אחריות הלומדים כלפי תוצרים אישיים וקבוצתיים , פיתוח מיומנויות של הערכה עצמית .
הרעיונות העיקריים במאמר - הדור החדש של הכלים המקוונים – Web2.0 - מאפשרים להפיץ בקלות מידע ברשת בפורמטים מגוונים בשילוב אמצעי מולטימדיה . החשובה והמיוחדת בתכונות הכלים היא היכולת לתמוך בשיתופיות ובאינטראקציות בין הגולשים .
הבלוג הוא כלי לפיתוח אתר אינטרנט , המאפשר להפיץ באופן שוטף מידע המבטא את תחומי העניין של מנהלו ומאפשר קבלת משובים מהמבקרים בו . ניתן לשלב בלוגים בהוראה בדרכים רבות ולמטרות שונות :
• ניהול מידע וידע אישי של סטודנטים .
• יצירת דף בית של כיתה / קהילה לקריאה משותפת ודיון , לניהול לוח זמנים ולהפצת הודעות .
• ניהול יומנים אישיים , הצגת עבודות של סטודנטים , וכתיבת הערות ע"י המורה , אחסון פורטפוליו מקוון של סטודנטים .
במאמר מוצגות דוגמאות לשילוב בלוגים בהוראה בחינוך הגבוה וכן מחקרים שונים העוסקים בשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה .

לסיכום - אנו במגמת תקשוב נדרשים לכתיבה של בלוג לימודי כחלק מההערכה ומחובות התואר , לכן מצאתי לנכון להביא את המאמר הנ"ל אשר עוסק בבלוג וכן בשילוב טכנולוגיות נוספות מדור Web2.0 . בכתיבת הבלוג אני נדרשת לתובנות ולרפלקציה על התהליך הלימודי . הדבר מחייב חזרה לחומר הנלמד , העמקה , קריאה של מאמרים נוספים וכן תגובות לבלוגים של סטודנטים שונים מהמגמה .מידי פעם אני פונה לנושא הבלוגים על מנת ללמוד את הרעיונות העומדים מאחורי הנושא .אני קוראת ולומדת את הרקע , התיאוריה על מנת להביאם לקידמת הבמה ונהל דיון סביב הנושאים העולים מתוך הקריאה . כתבתי בעבר "פוסט על בלוג " וגם פוסט זה יכול להיקרא : " עוד פוסט על בלוג ... "

מקור : גולדשטיין ,א' ( 2008) בלוגים , פודקסטים ויצורים נוספים מ "גן החיות " של Web2.0





יום שבת, 13 בנובמבר 2010

הטובים להוראה

הגליון החדש של " הד החינוך " מזמן שיח חשוב בנושא " הטובים להוראה " .
ד"ר יורם הרפז , עורך " הד החינוך " סוקר בקצרה את המאפיינים של מורים טובים . על פי דבריו התכונה המהותית ביותר של מורים טובים היא ארוס פדגוגי - התשוקה להשפיע על אנשים צעירים באמצעות ידע . מורים טובים אוהבים את תחום הידע שהם מלמדים ואת התלמידים שלהם , ובעיקר את האינטראקציה ביניהם . מורים שאינם משתוקקים להשפיע באמצעות התכנים שהם מלמדים - לשנות את נקודת מבטם של תלמידים , לעורר בהם סקרנות והשתאות , לגרום להם לחשוב על העולם ועל עצמם , אינם נמצאים במקום הנכון וכדאי שישקלו הסבה מקצועית .
אבל תשוקה אינה מספיקה . המאפיין השני הינו : מיומנויות הוראה כלליות . מורה טוב מצויד באסטרטגיות הוראה שעובדות היטב בהוראת כל המקצועות .
המאפיין השלישי : מיומנויות תלויות תוכן . מיומנויות הוראה של תחום ידע מסוים , והן נובעות מהבנה טובה של תחום הידע והבנת "הראש " של התלמידים .

מורים טובים אינם פועלים בחלל ריק . הם פועלים בארגון , והארגון הזה מכתיב להם במידה רבה את דפוס ההוראה שלהם , גם ציפיות התלמידים ומדיניות משרד החינוך מכתיבות את ההוראה . למורים טובים יש מאפיינים מסוימים והם באים לידי ביטוי בתוך מערך כבד של אילוצים שמחליש או מנטרל אותם .
על המורים למצוא ולהמציא את קולם ולתת לו ביטוי . לדרוש מערכת חינוך שתאפשר להם לממש את התכונות המוריות שלהם .
הרפז ,י' (2010) , למצוא ולהמציא את קול המורים , בתוך " הד החינוך , אל המאה ה 21 " .גליון מס 1 .

הבלוג שלנו עוסק ברובו בנושא התקשוב , ואילו כאן בכתבה הקצרה ד"ר הרפז אינו מתייחס לתקשוב באופן ישיר , אך אני מצאתי נגיעות רבות לנושא . התשוקה והאינטראקציה - הרצון לשנות , להיות חלק משינוי , הוא בעצם שמניע אותי להיות כאן שותפה ללמידה , רובנו מגיעים מתחום החינוך , רובנו מורים ומחנכים , רובנו , או לפחות אני מגיעה לבית הספר , עדיין , עם הרצון להוות דמות חשובה ומקור לדוגמה ולחיקוי עבור תשוקה התלמידים . תשוקה - כן . אם זה לא בוער בעצמותינו - לא נוכל להמשיך בעבודה , המתישה , החסרת תגמול , והמתסכלת לעיתים . ( ואני רואה חשיבות לא פחותה לתגמול כספי נאה עבור עבודתי . ) מיומנויות הוראה כלליות : האם אני גורמת במהלך ההוראה לסקרנות ? לרצון לדעת יותר ? לא לוותר ? להתמודד עם קשיים ? מיומנויות תלויות תוכן : האם אני יודעת/ אדע לשלב בצורה מושכלת את המחשב והטכנולוגיה בהוראה ? ( כולל נושא הרשתות החברתיות ) אני מורה מקצועית למתמטיקה , האם אני עושה מספיק ונכון על מנת ללמד מתמטיקה באופן מתוקשב ?

ממליצה לכולם לקרוא את הגליון . מעניין ומלמד .

יום שבת, 6 בנובמבר 2010

פייסבוק בחינוך ויאנוש קורצ'ק .

לקראת כנס ואן ליר לחינוך - קראתי כתבה של חיה סדן , מורה בבית ספר שש שנתי ברנקו וויס בבית שמש אשר תציג בכנס .
שורה אחת מתוך הכתבה גרמה לי להסתקרן ולהמשיך לקרוא את כל הכתבה , וכן לקרוא את תוכנית הכנס אשר נראית מעניינת , מרתקת ומהווה במה לרעיונות ולדיון בנושאים שונים הקשורים לחינוך .
נחזור לכתבה : " האם יאנוש קורצ'אק היה זקוק לפייסבוק על מנת להיות איש חינוך טוב? " (התשובה : לא ! ) כשקראתי את השורה הזו , חשבתי :מה ליאנוש קורצ'ק ולפייסבוק ? מה שהיה - היה , לא ? אנחנו צריכים להתבונן בעבר או להפנות את ראשינו לעתיד ? אני מורה ומחנכת בעלת וותק רב ,מעל 25 שנים - האם רק להביט אל העתיד ?
מהו מקומה של המדיה הדיגיטלית במעשה החינוכי של היום, ומדוע מחנכים מתלהבים כל כך מהאפשרויות שהטכנולוגיה הדיגיטלית פותחת בפניהם? לרבים וטובים נדמה שמכיוון שהתלמידים מתמצאים כל כך בטכנולוגיה, מורה ותיק לא יהיה רלבנטי עבורם. נדמה אמנם שהקריאה הולכת ומתחזקת - "הבו למערכת החינוך מורים צעירים, רעננים ועדכניים!" - לאור החידושים הטכנולוגיים והתחושה שהטכנולוגיה היא ממלכת הצעירים, נשאלת השאלה, מה יכולה המורה של המחר ללמוד מהמורה של אתמול? את כל מה שחשוב !
אחזור לפייסבוק - אז בכל זאת : למה פייסבוק בחינוך ? כי אי אפשר להשפיל יותר מבט או להתעלם , הרשתות החברתיות הן כיום הקשר החברתי העיקרי ( נכון - זה ממש לא היה ככה פעם ) בין הילדים . הם רבים , הם שולחים תמונות ,הם מרגישים , הם נעלבים , הם מאושרים , הם חברים ונפרדים והכל במרחב הרשתי . אז למה שלא ילמדו באותו מרחב ?
הקשר בין מורה לתלמיד מהווה מפתח להצלחת הילד כתלמיד וכאדם . קשר מורה - תלמיד בעבר הלא רחוק התמקד בין כתלי בית הספר , המסגרת אשר בה גבולות והגדרות היו ברורים ואסורים להפרה . הדור השני של האינטרנט , הווב - 2.0 , המשמש את התלמידים כמציאות חיים שגרתית כופה שינוי פרדיגמה תרבותית - חברתית ומעלה סוגיות התנהגותיות שיש להעלותן למודעות ולהבין כיצד להתמודד איתן .
אז אם אי אפשר בלי - השאלה היא איך אפשר עם ? איך אפשר לשלב פדגוגיה בפייסבוק או פייסבוק בפדגוגיה ? אשמח לפגוש ולקרוא על דגמי הוראה מוצלחים בנושא .
מקורות מידע :
המורה חיה בפייסבוק .
המורה במלכודת הרשת החברתית - אברום רותם ועידית אבני

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

פורומים

בעקבות שיחה על נושא הפורומים שהינו נושא עבודת הגמר .
לפני מספר ימים שוחחתי והתווכחתי עם אחת המורות בבית ספרי . עד היום לא חשפתי את אתר בית הספר ולא קישרתי אותו לאף פוסט , ולא בגלל שאינו טוב , אלא בגלל נושא הפורומים .
בפוסט הקודם הזכרתי את מאפייני הפורום . אני לא באה לבדוק , בנתיים , האם מאפיינים אלו קיימים בפורום , אלא את הרעיון , המטרה שעומדת מאחורי הפורומים .
באתר בית הספר קיים פורום צוות אשר נעול בפני התלמידים וההורים , ופתוח רק לפני צוות המורים . כמו כן קיימים פורומים לכל כיתה . ועל כך הויכוח . מה מטרת הפורום הכיתתי ? המורה איתה דיברתי - א' לצורך הדיון - טענה שגם אם הפורום מהווה , ברובו , לוח מודעות - יש לו קיום חשוב בכיתה , ואילו אני טענתי - שאם לכך משמש הפורום הרי ניתן לוותר עליו . אני רואה בפורום כלי למידה , מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק .
א' מעצם היותה מתוקשבת ובעלת אחד הבלוגים המדהימים והמלמדים ביותר בתחום ההוראה והלמידה , טוענת כי גם בשימוש חברתי , משמש הפורום במה לחילופי מסרים בין התלמידים והמורה ובכך משלים את הדיון הקהילתי בכיתה .
השיח הזה ביננו מחדד יותר ויותר את הצורך בהגדרת מטרת הפורום וכן בהגדרת מאפייניו .
אני מקווה שבמהלך עבודת הגמר אוכל למצוא תשובות לנושא . אמנם אחד המרצים אמר כי נושא הפורום "עבר זמנו " אך בבית הספר שלי ,ואף ברבים אחרים , הפורום הינו הכלי העיקרי המשמש את צוות המורים , ההנהלה , התלמידים וההורים .
אני מברכת על כל שיח בנושא , וגם אם איני מסכימה לרעיונות ולדעות אני מקשיבה .