משבר החינוך - אפשר גם אחרת ?

בהמשך לפוסט הקודם :
אז אפשר גם אחרת ? יאיר לפיד נפגש עם 7 מנהלים " שעושים את זה שעה אחרי שעה , יום אחרי יום , תלמיד אחר תלמיד " .אז לצטט את כל הכתבה - ארוך ומלאה , ולכן אביא את הדברים שאני חשבתי שהם המשמעותיים ביותר ( עבורי ) , מכיון שהבלוג הינו מקום לתובנות שלי הרי אני לוקחת על עצמי את האחריות להשמטות אלו ואחרות , שייתכן וחשובים בעיני אחרים .

אז מה הבעייה ? זו אחת השאלות המסקרנות יותר שנשאלו המנהלים בכתבה . חלק מהתשובות : חלוקה לא נכונה של המשאבים , מעמד המורה , מערכת החינוך מתעסקת בבינוניות , אין מענה אמיתי לאוכלוסייה החלשה ואין מענה אמיתי לפלח הזקוק לאתגרים גבוהים . נתון מעניין : בחלק גדול ממדינות ה - OECD כ - 26% מתקציב החינוך מוקדשים לסגירת פערים , ואילו בישראל מוקדשים רק 5% מתקציב החינוך לסגירת פערים , ( מה שאומר שהם לא ייסגרו ... )

אחד המנהלים המסקרנים שרואיינו בכתבה הוא דרור אלוני , מנהל בית ספר "חברותא "- בית ספר פרטי. על פי דבריו - מערכת החינוך בפינלנד ( אשר הובאה כדוגמה לרפורמה מצליחה ) הצליחה מכיון שאין שם את השונות שיש במדינת ישראל . תחשבו כמה בתי ספר ממלכתיים , ממלכתיים -דתיים , עצמאיים , אתם מכירים במקום מגוריכם ? כמה אפיונים לכל בית ספר ? בראש העין ישנם שני בתי ספר ממ"ד משותפים ( בנים + בנות ) ממ"ד נפרדים , מ"מ שלכל אחד ייחוד משלו , ועוד בתי ספר עצמאיים הפועלים מטעם סיעות דתיות בעיקר . ... ולכל אלו מערכת חינוך אחת .

בפינלנד השכילו לנתק את מערכת החינוך מהפוליטיקה , והאג'נדה החינוכית נקבעת על ידי מועצה לאומית לחינוך , שמורכבת מאנשי רוח , אנשי אקדמיה וכו' . ואצלנו ?

שר חינוך שמתחלף כל שנתיים - 4 שנים , איתו מתחלפת כמובן צמרת המשרד , איתו מתנהל שוב דיון על התקציב .... וכך הלאה , וכך הלאה .

בעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - בואו נדבר רגע על בחינות הבגרות . שני ילדי סיימו את מערכת החינוך , הנציגה האחרונה מסיימת השנה את לימודיה . בחינות הבגרות הינן מיושנות , החומר משעמם ( בשנה שעברה "נבחנתי " עם ביתי בהיסטוריה ) החומר חשוב ? אולי , אבל דקה אחרי המבחן הוא נשכח .

ובעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - מנגנון עצום , מנופח ובלתי יעיל , מחוזות , מפקחים , וכל חלוקה אחרת העולה על דעתכם ... איפה אני במנגנון ? ? ברור ! בסוף ... אבל משום מה התחושה היא שאני מחזיקה על הכתפיים שלי כל כך הרבה .

לסיום - ציטוט אחד ( שהרגיז אותי ) " אני מאוד מסכימה עם ..אני מדברת עם המורים שלי קודם כל על הבחירה שלהם ועל השליחות שלהם . ואני אכן מודעת לזה שיש בעייה של תגמול , אבל אני אומרת , ואני מתכוונת לזה , שמי שבא בגלל השכר , או בגלל השעות , זה לא המקום שלו " ואני שואלת : למה ? למה שלא יגיע היום שבו ההוראה תהיה מקצוע מתגמל בשכר ? ממתי אנו מתביישים להגיד : אני עובדת ואני רוצה על כך שכר הוגן " !