טכנולוגיות ידע בארגון חינוכי

הכותרת מוכרת ?
נכון. זוהי הכותרת של העבודה בקורס " הערכת טכנולוגיות ידע " . התבקשנו להכין עבודה ולבחור בטכנולוגיות ידע אשר לא קיימות בבית הספר . איריס , שותפתי הכירה לי את מערכת "Smart School " אשר אוספת ומנתחת השגים , הערות , מנהל של תלמידי בית הספר , הכנת תעודות . לנו בבית הספר אין מערכת כזו , וכל איסוף נתונים כלשהו נעשה באופן ידני , או ממוחשב בדרך מסוימת ( טבלאות פשוטות של אקסל או וורד ) . התחלנו לערוך את המשימה ולבדוק את מאפייני ה -
SECTIONS - לגבי התוכנה / המערכת . מודל ה - SECTIONS - הינו מודל הבוחן 8 מאפיינים של מערכת טכנולוגית .
מהם המאפיינים ?
(STUDENTS) סטודנטים: מה ידוע לגבי הסטודנטים- או סטודנטים פוטנציאליים- ומהי ההתאמה של הטכנולוגיה לקבוצה או טווח זה של סטודנטים?
E – EASE OF USE and RELIABILITY - קלות השימוש ואמינות: כמה קל למורים ולסטודנטים להשתמש בטכנולוגיה? כמה אמינה ובדוקה היא?
C- COSTS- עלויות: מהו מבנה העלות של כל טכנולוגיה? מהי עלות היחידה עבור הלומד?
T – TEACHING and LEARNING - הוראה ולמידה: אילו סוגי למידה נדרשים? אילו גישות הדרכה יענו על הדרישות הללו? מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר לתמיכה בהוראה ולמידה זו?
I –INTERACTIVITY- אינטראקטיביות: איזה אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה הספציפית?
O – ORGANIZATIONAL ISSUES נושאים ארגוניים: מהן הדרישות הארגוניות, והחסמים שיש להסיר לפני שהטכנולוגיה יכולה להיות בשימוש בצורה מוצלחת? אילו שינויים בארגון יש לעשות?
N – NOVELTY - חידוש: כמה חדשנית הטכנולוגיה?
S – SPEED- מהירות: כמה מהר ניתן להרכיב קורסים באמצעות הטכנולוגיה? כמה מהיר ניתן לשנות את החומרים?

לאחר מספר שעות בה כתבנו ובחנו את המערכת אותה בחרנו הגענו למסקנה ( מדאיגה ) שישנם נושאים רבים מידי שלא יוכלו לקבל מענה . המערכת אותה בחרנו אינה מתאימה למאפיין : הוראה ולמידה לדוגמה . אין במערכת מאפיין זה והרי ברור ( אחרי מספר שעות - הכל ברור... ) שחייבים מאפיין זה . אינטראקטיביות - אין .
לאחר התייעצות עם גילה , הובהר לנו שעלינו להחליף טכנולוגיה .

עכשיו היה ברור לנו שאנו חייבים לבחור טכנולוגיה אשר תענה על כל המאפיינים . בחרנו לאחר חיפושים והתלבטויות במערכת ה - Google - Sites מערכת שניתן לבנות בעזרתה אתר בית ספרי או אתר מקצוע . אנו בחרנו באתר מקצוע - אנגלית .
קצת על מאפייני המערכת :

שם הטכנולוגיה- גוגל סייטס
גוגל סייטס היא פלטפורמת האתרים של גוגל. זוהי פלטפורמה ידידותית, אשר מאפשרת למשתמשים בה בניית אתר בחינם. בעזרתה ניתן לבנות אתרים אישיים, אתרי תדמית, אתרי עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, פלטפורמת גוגל סייטס יכולה לעזור לעבודה עם פרויקטים שונים: סיכום חומר, עבודה על פרויקטים, ארגון פרוייקטים.
אין הגבלה על מספר האתרים שאפשר להקים בעזרת גוגל סייטס, ואין צורך לשלם על אחסון האתר. יחד עם זאת גוגל סייטס מוגבל בנפחו.
יתרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• בניית האתר היא חינמית.
• קיימת קלות ונוחות למשתמש בבניית האתר ותפעולו.
• האחסון נעשה על ידי גוגל והוא בחינם .
• גוגל סייטס מתקשר טוב עם מוצרי גוגל האחרים כגון גוגל דוקס, גוגל קלנדר.
• בגוגל סייטס קיימת תמיכה בעברית.
• ריכוז ואיסוף חומר לימודי או אחר מסוגים שונים באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם משתמשים אחרים. (השיתוף מוגדר בהתאמה אישית).
• ניתן להשתמש בגוגל סייטס על מנת לערוך סקרים מסוגים שונים. ישנה אפשרות לשלב טפסים של גוגל דוקס.

חסרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• השירות עדיין סובל מכמה בעיות טכניות שזקוקות לקבל טיפול. אם מדובר בשילוב בעייתי של אנגלית ועברית, או בעובדה שלא ניתן להעלות כלים, תמונות וקליפים משירותים שאינם של גוגל, כמו פליקר למשל.
• גוגל סייטס יכולה להחליט שהאתר לא ראוי ולסגור אותו.
• גוגל עוקבים אחר כל אחד מדפי הטיוטה של האתר. למשל , אם עורכים את הדף כמה פעמים גוגל שומר את כל העריכות הקודמות.
• הפלטפורמה של גוגל עלולה להיסגר בעתיד ו/או לעלות כסף.
• נפח האתר הוא מוגבל ל 100MB .
• אפשרויות הגיוון של האתר הן מוגבלות יחסית - יש פריסה מאוד מוגבלת של דפים ואפשרויות

משבר החינוך - מספרים ועובדות

משבר החינוך
עוד פוסט על משבר החינוך ?

את הנתונים הבאים לקחתי מתוך המצגת של ד"ר יפה בן עמי , במסגרת הקורס " מדעי החינוך במאה ה- 21 " . תוך כדי עבודה על הפוסט קראתי את הכתבה אשר התפרסמה היום בעיתון "הארץ " " מבחן פיז"ה: ישראל במקום ה-49 מתוך 64 ביחס מחשבים-תלמידים " .בהמשך הפוסט אתייחס לכתבה .

לב ליבו של "המשבר" מתייחס לממוצע הישגים נמוך בלימודים. הוא תועד במחקרים בינ"ל כמו של IEA או ,OECD אך הסיבות לממוצע הנמוך לכאורה לא הובהרו ולכן הניסיונות לתקן את המצב באמצעות רפורמות למיניהן אינם מבוססים על דיאגנוזה של המשבר. לא נמצא קשר בין הרפורמה לבין ההישגים הלימודיים , זה תוצאה של משבר עמוק הרבה יותר .
היקף הזכאות לבגרות - אחוז הזכאים לבגרות : יש עלייה קטנה בהישגים לבגרות . 20 אוניברסיטאות מארה"ב מתחרות על קבלת ישראלים לתואר MBA- יולי 2010 . הבוגרים שמחוזרים כיום למדו לפני 10 שנים .
בעייה שלישית - תכנית לימודים – יש דבר כזה? אין דיון בסוגייה הזו , היא מאוד מורכבת . פעם היה לאגף לתוכניות תוכניות חשיבות מרובה . היום כבר לא . פעם היה במשרד החינוך מרכז לתכנון תכנית הלימודים. כיום, בעיצומה של מהפכת הידע, אין בישראל מרכז שיקבל החלטות מושכלות בתחום המנחה את מערכת החינוך כולה: הגדרת מטרות חינוך ותכנון תכנית הלימודים.
• עלות/תועלת - פער בין מספר המורים לתלמיד לבין שעות ההוראה לתלמיד .
השקעה מול תוצאות – מבין עשרות המדינות שבדק הדו"ח , נמצאת ישראל במקום הרביעי בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי , ביחד עם תורכיה .
• עובדות שמסתירים מאתנו:
• 1. הקצאת המשאבים לחינוך בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב!
• בהתחשב ברמת החיים של ישראל, ההשקעה לתלמיד אינה נופלת מזו המקובלת במדינות המערב[1]. רוב תקציב החינוך מופנה לשכר אך גורמים רבים מנסים להטעות ולא להביא בחשבון את רמת החיים בישראל כאילו ההוצאות של מורה בלונדון ובירושלים הן באותו היקף. כלומר, על הנייר יש מספיק כסף, אבל שכר המורים בכל זאת נמוך מאוד....
• 2. הקצאת המורים לתלמיד בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב !
• מספר התלמידים למשרת הוראה במדינות המערב = 16.9 (ממוצע OECD , 2006 )
• מספר התלמידים למשרת הוראה בישראל = 16.9
• כלומר, "על הנייר" יש מספיק מורים... אבל הכיתות בישראל בכל זאת צפופות ...

וכאן אני רוצה להדגיש את מה שהיה כתוב בכתבה : ( בהקשר של הקצאת המשאבים )
ישראל נמצאת במקום ה-49 מבין 64 מדינות ביחס שבין מספר המחשבים בבית הספר לבין מספר התלמידים הממוצע בשכבה. כך עולה מניתוח ראשוני של תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי, שנערך ב-2009. בישראל עומד היחס על 0.37 - נתון דומה לזה שנמצא במדינות כמו טרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. הנתונים, המופיעים בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוצגו היום (שני) בדיון בוועדת החינוך אשר עסק בנושא המחשוב בבתי הספר.

עוד עולה מהדו"ח כי בין השנים 2008-2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב והן ברמת המחשבים עצמם, שחלק גדול מהם לא הוחלפו לדגמים חדשים יותר. בשנת 2009 נרשם שינוי במגמה זו, אשר המשיך גם בשנה הנוכחית, אך מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גבוה מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.

מעודד נכון ? יש מספיק כסף - אבל שכר המורים נמוך , אין הצטיידות של טכנולוגיה , ואנחנו נמצאים במקום רחוק רחוק בנושא התקשוב .
בסמסטר הקודם הכנו עבודה בנושא "מדיניות התקשוב בארצות הברית " אחרי קריאת הכתבה ועיון בעובדות ובמספרים נראה לי שכדאי להתמקד גם במדיניות התקשוב של טרינידד , ואין בהערה זו כדי להיות צינית או ללעוג למדיניות התקשוב של מדיניות אחרות .
נושא חשוב שעלה גם במצגת וגם בכתבה הינו נושא הפערים בישראל . קיימות רשויות עשירות – רשויות עניות .פערים בין יוצאי מזרח למערב לא מצטמצמים – שרשרת שנמשכת לדור הבא : השכלה - תעסוקה – ערכים – תרבות . פערים בהכנסה נובעים מפערים בהשכלה . בהקשר זה עולה בכתבה כי כמו כן, מציין הדו"ח כי למרות השיפור ברמת המחשוב בשנתיים האחרונות, הרי שמתוך בתי הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי - יש כיום עוד לפחות 1,509 מוסדות חינוך, בהם לומדים כ-780 אלף תלמידים, שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10 - יעד שהציב משרד החינוך עוד ב-1993. הדו"ח קובע עוד כי "בין רשויות מקומיות בישראל קיימים פערים ניכרים מאוד ברמת המחשוב", וכי היישובים בהם רמת המחשוב היא הירודה ביותר משתייכים כמעט כולם למגזר הלא-יהודי.

וזה המקום לקיים דיון רציני בנושא - מה אנחנו כמובילי תקשוב יכולים לעשות ? מה תפקיד שלנו במערכת החינוך ?

על כך בפוסט הבא ...

משבר החינוך - אפשר גם אחרת ?

בהמשך לפוסט הקודם :
אז אפשר גם אחרת ? יאיר לפיד נפגש עם 7 מנהלים " שעושים את זה שעה אחרי שעה , יום אחרי יום , תלמיד אחר תלמיד " .אז לצטט את כל הכתבה - ארוך ומלאה , ולכן אביא את הדברים שאני חשבתי שהם המשמעותיים ביותר ( עבורי ) , מכיון שהבלוג הינו מקום לתובנות שלי הרי אני לוקחת על עצמי את האחריות להשמטות אלו ואחרות , שייתכן וחשובים בעיני אחרים .

אז מה הבעייה ? זו אחת השאלות המסקרנות יותר שנשאלו המנהלים בכתבה . חלק מהתשובות : חלוקה לא נכונה של המשאבים , מעמד המורה , מערכת החינוך מתעסקת בבינוניות , אין מענה אמיתי לאוכלוסייה החלשה ואין מענה אמיתי לפלח הזקוק לאתגרים גבוהים . נתון מעניין : בחלק גדול ממדינות ה - OECD כ - 26% מתקציב החינוך מוקדשים לסגירת פערים , ואילו בישראל מוקדשים רק 5% מתקציב החינוך לסגירת פערים , ( מה שאומר שהם לא ייסגרו ... )

אחד המנהלים המסקרנים שרואיינו בכתבה הוא דרור אלוני , מנהל בית ספר "חברותא "- בית ספר פרטי. על פי דבריו - מערכת החינוך בפינלנד ( אשר הובאה כדוגמה לרפורמה מצליחה ) הצליחה מכיון שאין שם את השונות שיש במדינת ישראל . תחשבו כמה בתי ספר ממלכתיים , ממלכתיים -דתיים , עצמאיים , אתם מכירים במקום מגוריכם ? כמה אפיונים לכל בית ספר ? בראש העין ישנם שני בתי ספר ממ"ד משותפים ( בנים + בנות ) ממ"ד נפרדים , מ"מ שלכל אחד ייחוד משלו , ועוד בתי ספר עצמאיים הפועלים מטעם סיעות דתיות בעיקר . ... ולכל אלו מערכת חינוך אחת .

בפינלנד השכילו לנתק את מערכת החינוך מהפוליטיקה , והאג'נדה החינוכית נקבעת על ידי מועצה לאומית לחינוך , שמורכבת מאנשי רוח , אנשי אקדמיה וכו' . ואצלנו ?

שר חינוך שמתחלף כל שנתיים - 4 שנים , איתו מתחלפת כמובן צמרת המשרד , איתו מתנהל שוב דיון על התקציב .... וכך הלאה , וכך הלאה .

בעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - בואו נדבר רגע על בחינות הבגרות . שני ילדי סיימו את מערכת החינוך , הנציגה האחרונה מסיימת השנה את לימודיה . בחינות הבגרות הינן מיושנות , החומר משעמם ( בשנה שעברה "נבחנתי " עם ביתי בהיסטוריה ) החומר חשוב ? אולי , אבל דקה אחרי המבחן הוא נשכח .

ובעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - מנגנון עצום , מנופח ובלתי יעיל , מחוזות , מפקחים , וכל חלוקה אחרת העולה על דעתכם ... איפה אני במנגנון ? ? ברור ! בסוף ... אבל משום מה התחושה היא שאני מחזיקה על הכתפיים שלי כל כך הרבה .

לסיום - ציטוט אחד ( שהרגיז אותי ) " אני מאוד מסכימה עם ..אני מדברת עם המורים שלי קודם כל על הבחירה שלהם ועל השליחות שלהם . ואני אכן מודעת לזה שיש בעייה של תגמול , אבל אני אומרת , ואני מתכוונת לזה , שמי שבא בגלל השכר , או בגלל השעות , זה לא המקום שלו " ואני שואלת : למה ? למה שלא יגיע היום שבו ההוראה תהיה מקצוע מתגמל בשכר ? ממתי אנו מתביישים להגיד : אני עובדת ואני רוצה על כך שכר הוגן " !

משבר החינוך או : אפשר גם אחרת ?

משבר החינוך / אפשר גם אחרת ?

" ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל. "
( יורם טהר לב , כל כך נוגע ונכון היום )

בסמסטר השני , בקורס של פרו' עמי וולנסקי למדתי על נושא מערכת החינוך ממספר היבטים , בסמסטר זה – אנו לומדים על מערכת החינוך - בקורס "מדעי החינוך במאה ה – 21 " , ובמסגרת קורס זה התבקשנו להכין עבודה על נושא "משבר החינוך " .
השבת בעיתון "ידיעות אחרונות " גיליון "7 ימים " הופיע כתבה שכותרתה : " ציידי המוחות " מאת יאיר לפיד . בשער הגיליון הופיע הכותרת : " החינוך החדש – יאיר לפיד עם מנהלי התיכונים שעושים בית ספר לכולם " .
לשני נושאים אלו אתייחס : משבר החינוך והאם אפשר גם אחרת ? ( תשובה : אפשר ..).
מהו משבר החינוך ? קיימות שתי רמות למשבר - ברמה הראשונה: רמת האלימות בבית הספר; הלמידה המוחצנת, השטחית, המועדת לשכחה מהירה, של תלמידים בבית הספר; השחיקה והנשירה המהירות של המורים; אי-שביעות הרצון של ההורים מבית הספר והחיפוש אחר מסגרות חלופיות; הדימוי החברתי המתדרדר של מערכת החינוך ומקצוע ההוראה; הירידה ברמת ההישגים ביחס לעבר וביחס למדינות אחרות, ועוד.
ברמה השנייה: חרושת ה"רפורמות", ה"פרויקטים" והועדות המקצועיות והציבוריות הצצות בזו אחר זו, שבאה לתקן את המצב או לשנותו (ונכשלת באופן עקבי ו"ידוע מראש"), מעידה אף היא על המשבר העמוק במערכת החינוך.
יש לציין כי משבר זה על שתי רמותיו אינו ייחודי לישראל; הוא מאפיין את כל המדינות המפותחות. אך בשל הנסיבות החברתיות והתרבותיות המיוחדות לנו, המשבר חריף כאן יותר מאשר במקומות אחרים ובעל השלכות גורליות יותר.

קיימת הסכמה כוללת בין חוקרים ומעצבי מדיניות כי מערכות החינוך לא הדביקו את השינויים החברתיים , התרבותיים והטכנולוגיים המונחים ביסוד המודרניזציה של המאה העשרים . המעבר המהיר והקיצוני כל כך בין עידן אחד לאחר מעניק לנו בסיס להסבר מהותו של המשבר בחינוך: מערכת חינוך שעוצבה בתקופה המודרנית ונועדה לשרת אותה ולענות על צרכיה אינה מתאימה לצרכיה ולדפוסיה של התקופה הפוסטמודרנית; מטרות החינוך והגדרות הפרמטרים היסודיים שלו שעוצבו בתקופה המודרנית אינן מתאימות לתקופה הפוסטמודרנית. החינוך במתכונתו הנוכחית אינו משביע את רצון ההורים, הקהילה, האקדמיה ושוק העבודה. מצב זה מוגדר ברמת משבר. משבר החינוך הוא רב-ממדי, והמשתנים המרכיבים אותו הם הישגים בלימודים, תוכניות הלימודים, פדגוגיה, מבנה ארגוני, ניהול ובקרה.
אז איך אפשר אחרת ? יאיר לפיד מביא את דבריהם של 7 מנהלי בתי ספר תיכוניים מהארץ על כל רבדיה . הוא מציין כי אין אלו מדגם מייצג מפני שאין דבר כזה מדגם מייצג בחינוך הישראלי , אבל נדמה שהם מביאים איתם פריסה רחבה מספיק בשביל לאפיין דרכה את מצב החינוך . בכתבה מובאים דברים רבים , ומכיוון שלא אוכל להביא את כולה אביא את עיקרי הדברים או חלקם בלבד .
לחינוך בישראל יש פוטנציאל עצום , הוא נמצא . מכירים את זה שאנו יושבים ואומרים לפעמים להורים שיש לילד פוטנציאל אבל הוא לא עושה עם זה כלום ? ? זה דומה . מאוד . כי מתחת לשכבות על גבי שכבות של ביורוקרטיה מסואבת של משרד החינוך , מתחת לארגוני המורים , מתחת לשערורייה המתמשכת של החינוך החרדי , מתחת לסדר עדיפויות עקום , מתחת למדינה ששכחה שתפקידה לדאוג גם למה שיהיה פה עוד 10 , 12, ו – 15 שנים , מתחת לכל אלו – קיים הפוטנציאל .

בפוסט הבא אכתוב קצת יותר בהרחבה על שנושאים שהועלו בכתבה .
ועוד מילה : לא דובר שם על תקשוב . מעניין .

ווב - 2 ובלוגים

הבלוג של "שחקי שחקי על חלומות " מהווה עבורי מקור של רעיונות , דעות ולמידה בנושא התקשוב . העושר הלשוני , הטכני והתכני הם מופת עבורי על התנהלות של בלוג .

באחד הפוסטים שלה קראתי את הכתבה על ממציא הווב , וכמובן שחיפשתי את הקשר לבלוג שלי , לכאן .
במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American מספר טים ברנרס-לי ממציא הווב על העקרונות עליהם מושתת הווב , הסכנות האורבות לווב וכיצד נוכל להגן עליו מפניהם.
הווב הפך להיות כלי בעל עצמה בשל היותו מושתת על עקרונות שוויוניים ובזכות עבודתם המשותפת של אנשים פרטיים, חברות ואוניברסיטאות במסגרת ה- World Wide Web Consortium למען הרחבת יכולותיו של הווב שמושתתים על עקרונות אלו. הווב היום ניצב בפני מספר סכנות כאשר חלק מדייריו המוצלחים החלו לכרסם בעקרונות עליהם הוא מושתת. אתרי רשתות חברתיות החלו בהצבת חומות ובחסימת מידע מפני שאר חלקיו של הווב, ספקי אינטרנט אלחוטי פועלים למען האטת התעבורה לאתרים שלא עשו עמם עסקים, ממשלים טוטליטריים ודמוקרטיים כאחד עוקבים אחרי הרגליהם המקוונים של אנשים תוך פגיעה בזכויות אדם חשובות.
אחד העקרונות החשובים עליהם מושתת הווב הוא האוניברסליות. קיימת הזכות לכול להעלות חומרים לווב ולא משנה איזה מחשב, תוכנה, שפה, וסוג תקשורת – אלחוטית או חוטית יש ברשותם. הווב חייב להיות נגיש גם לבעלי מוגבלויות.
דֶּצֶנְטְרָלִיזַצְיָה – ביזור – הוא מאפיין חשוב אחר. אין צורך לקבל אישור משום גוף מרכזי להוסיף אתר או קישור. כל מה שצריך לעשות הוא לעשות שימוש ב- 3 פרוטורקלים – html לכתיבת דף ווב, ULI להענקת כתובת לדף , ו- http להעלות אותו לרשת האינטרנט.
ברור מתוך דברים אלו שהבלוג הינו כלי WEB2.0 .
מאפיינים של הווב - 2.0 - הבלוגים כדוגמה :
העברת השליטה על הלמידה אל הסטודנט – הגישה אל האוטונומיה של הלומד שונה מהגישה המסורתית. לומד אוטונומי גם במסגרת המוסד בו הוא לומד.
בלוגים – כלי להעברת השליטה על הלמידה ללומד .
הבלוג מאפשר לסטודנטים לדבר על עצמם באופן חופשי מתי שהם רוצים.
עיצוב הבלוג, מרכיביו הויזואליים והטקסטואליים הם בידי הסטודנט ונתונים להחלטתו בלבד.
תוכן גולשים ושיתוף הוא המאפיין המרכזי של ווב.2, האאפליקציה ידידותית מהווה פלפורמה נוחה ומזמינה ליצירה ושיתוף.
המעבר הוא מגישה דיקטטורית לגישה יותר דמוקרטית (לכולם זכות הפרסום והדיון).
ואם אני בודקת את הבלוג שלי - הרי יש לו דפי html , יש לו כתובת לדף , יש לו http , והוא כמובן פתוח וקורא לשיתוף .
בזמן האחרון אני מוצאת עצמי מתמקדת יותר בתכנים השייכים לבלוג או לעבודת הגמר - פורומים בית ספריים . אשמח כמובן במסגרת השיתוף ומאפייני ה - WEB2.0 לקבל המלצות וקישורים בנושא .
מקור התמונה : ד"ר רפי דודזון - כנס אס"ם באוניברסיטת בן-גוריון, 18/5/09 מיח"ם – המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות - המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי .

בלוגים , פודקסטים ויצורים נוספים מ"גן החיות" של Web2.0

במסגרת קורס " אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה " בהנחייתה של ד"ר נטע נוצר קראתי מאמר מעניין אשר כותרתו משכה את עיני וסיקרנה אותי . על ד"ר אולז'ן גולדשטיין למדתי במהלך קורס של משחקים מתוקשבים בסמסטר השני , קראתי מאמרים נוספים שלה ונעזרתי רבות במחוללי המשחקים בעריכתה .
מטרת המאמר היא לבחון כיצד ניתן להשתמש בתכונות של כלים Web2.0 - דור חדש של כלים מקוונים לתועלת ההוראה והלמידה בקורסים בחינוך הגבוה . הכלים המוצעים במאמר הינם : הבלוגים ( ( Blog, מנגנון ה – RSS , הפודקסטים - (Fodcast ) , והוודקסט - (Vodcast) .
מכיון שהפוסט הינו חלק מבלוג לימודי אתייחס בעיקר לנושא הבלוגים .
הבסיס התיאורטי המוצג במאמר : הבלוגים נמצאים כתורמים ללמידה מנקודות המבט של תיאוריות הלמידה המקובלות כיום – התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית . ( הבנייתית ) . כאשר דנים בשילוב הטכנולוגיה מדברים על שילוב מבורך מבחינה חינוכית בין הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והטכנולוגיה, אשר הביאו לתפיסות חדשניות אודות הלמידה ולהמשגה של פדגוגיות חדשות המאמצות את הקונסטרוקטיביזם והביא להקמת סביבות למידה חדשניות. השילוב בין השלושה החל לפעול יחדיו כאשר הפילוסופיה של הקונסטרוקטיביזם מספקת את הקו המנחה, הפסיכולוגיה של הלמידה הקונסטרוקטיביסטית את העקרונות הבסיסיים לפעילות הפדגוגית והטכנולוגיה את האמצעים להגשמתם.
הטכנולוגיה מממשת את סביבת הלמידה הקונסטרוקטיביסטית בארבע דרכים עקרוניות:
1. הצעת פעילויות אינטלקטואליות ושיתופיות (הדמיות ותכנון).
2. באמצעות מערכות סמלים שדרכן היא מייצגת את העולם (מולטימדיה)
3. הדרך שבה מאורגן המידע כמו גיליונות עבודה, מסדי נתונים והיפרטקסט.
4. אמצעי לשילוב שלושת הדרכים הקודמות יחד: בנייה פעילה של ידע ובמיוחד צורות סמליות (מילה, תרשים ותמונה) וידע הבנוי בצורות ארגוניות ייחודיות הזמינים לבחינה ולהפעלה (מסדי נתונים, מולטימדיה). המעורבות הפעילה בבנייה, בייחודיות או בשיתוף הפעולה היא ההופכת את הדרך הרביעית לרבת העוצמה מכולן .
כדי לקדם את הלמידה לפי גישה זו , יש לערב את הסטודנטים בתהליכים של חיפוש מידע , הערכה , ניתוח , חקר וארגון של מידע , המשגה וסיכום הדברים בכתיבה . כל זאת במסגרת תהליך של בניית ידע משותף תוך אינטראקציה בין הלומדים לבין עצמם . המאפיינים האלה של הוראה הבנייתית נתמכים באופן טבעי על ידי סביבה לימודית של בלוגים אישיים וקבוצתיים של הלומדים . שילוב הבלוגים בהוראה מקדם היבטים נוספים של הלמידה : קידום מיומנויות למידה עצמאית , העלאת אחריות הלומדים כלפי תוצרים אישיים וקבוצתיים , פיתוח מיומנויות של הערכה עצמית .
הרעיונות העיקריים במאמר - הדור החדש של הכלים המקוונים – Web2.0 - מאפשרים להפיץ בקלות מידע ברשת בפורמטים מגוונים בשילוב אמצעי מולטימדיה . החשובה והמיוחדת בתכונות הכלים היא היכולת לתמוך בשיתופיות ובאינטראקציות בין הגולשים .
הבלוג הוא כלי לפיתוח אתר אינטרנט , המאפשר להפיץ באופן שוטף מידע המבטא את תחומי העניין של מנהלו ומאפשר קבלת משובים מהמבקרים בו . ניתן לשלב בלוגים בהוראה בדרכים רבות ולמטרות שונות :
• ניהול מידע וידע אישי של סטודנטים .
• יצירת דף בית של כיתה / קהילה לקריאה משותפת ודיון , לניהול לוח זמנים ולהפצת הודעות .
• ניהול יומנים אישיים , הצגת עבודות של סטודנטים , וכתיבת הערות ע"י המורה , אחסון פורטפוליו מקוון של סטודנטים .
במאמר מוצגות דוגמאות לשילוב בלוגים בהוראה בחינוך הגבוה וכן מחקרים שונים העוסקים בשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה .

לסיכום - אנו במגמת תקשוב נדרשים לכתיבה של בלוג לימודי כחלק מההערכה ומחובות התואר , לכן מצאתי לנכון להביא את המאמר הנ"ל אשר עוסק בבלוג וכן בשילוב טכנולוגיות נוספות מדור Web2.0 . בכתיבת הבלוג אני נדרשת לתובנות ולרפלקציה על התהליך הלימודי . הדבר מחייב חזרה לחומר הנלמד , העמקה , קריאה של מאמרים נוספים וכן תגובות לבלוגים של סטודנטים שונים מהמגמה .מידי פעם אני פונה לנושא הבלוגים על מנת ללמוד את הרעיונות העומדים מאחורי הנושא .אני קוראת ולומדת את הרקע , התיאוריה על מנת להביאם לקידמת הבמה ונהל דיון סביב הנושאים העולים מתוך הקריאה . כתבתי בעבר "פוסט על בלוג " וגם פוסט זה יכול להיקרא : " עוד פוסט על בלוג ... "

מקור : גולדשטיין ,א' ( 2008) בלוגים , פודקסטים ויצורים נוספים מ "גן החיות " של Web2.0

הטובים להוראה

הגליון החדש של " הד החינוך " מזמן שיח חשוב בנושא " הטובים להוראה " .
ד"ר יורם הרפז , עורך " הד החינוך " סוקר בקצרה את המאפיינים של מורים טובים . על פי דבריו התכונה המהותית ביותר של מורים טובים היא ארוס פדגוגי - התשוקה להשפיע על אנשים צעירים באמצעות ידע . מורים טובים אוהבים את תחום הידע שהם מלמדים ואת התלמידים שלהם , ובעיקר את האינטראקציה ביניהם . מורים שאינם משתוקקים להשפיע באמצעות התכנים שהם מלמדים - לשנות את נקודת מבטם של תלמידים , לעורר בהם סקרנות והשתאות , לגרום להם לחשוב על העולם ועל עצמם , אינם נמצאים במקום הנכון וכדאי שישקלו הסבה מקצועית .
אבל תשוקה אינה מספיקה . המאפיין השני הינו : מיומנויות הוראה כלליות . מורה טוב מצויד באסטרטגיות הוראה שעובדות היטב בהוראת כל המקצועות .
המאפיין השלישי : מיומנויות תלויות תוכן . מיומנויות הוראה של תחום ידע מסוים , והן נובעות מהבנה טובה של תחום הידע והבנת "הראש " של התלמידים .

מורים טובים אינם פועלים בחלל ריק . הם פועלים בארגון , והארגון הזה מכתיב להם במידה רבה את דפוס ההוראה שלהם , גם ציפיות התלמידים ומדיניות משרד החינוך מכתיבות את ההוראה . למורים טובים יש מאפיינים מסוימים והם באים לידי ביטוי בתוך מערך כבד של אילוצים שמחליש או מנטרל אותם .
על המורים למצוא ולהמציא את קולם ולתת לו ביטוי . לדרוש מערכת חינוך שתאפשר להם לממש את התכונות המוריות שלהם .
הרפז ,י' (2010) , למצוא ולהמציא את קול המורים , בתוך " הד החינוך , אל המאה ה 21 " .גליון מס 1 .

הבלוג שלנו עוסק ברובו בנושא התקשוב , ואילו כאן בכתבה הקצרה ד"ר הרפז אינו מתייחס לתקשוב באופן ישיר , אך אני מצאתי נגיעות רבות לנושא . התשוקה והאינטראקציה - הרצון לשנות , להיות חלק משינוי , הוא בעצם שמניע אותי להיות כאן שותפה ללמידה , רובנו מגיעים מתחום החינוך , רובנו מורים ומחנכים , רובנו , או לפחות אני מגיעה לבית הספר , עדיין , עם הרצון להוות דמות חשובה ומקור לדוגמה ולחיקוי עבור תשוקה התלמידים . תשוקה - כן . אם זה לא בוער בעצמותינו - לא נוכל להמשיך בעבודה , המתישה , החסרת תגמול , והמתסכלת לעיתים . ( ואני רואה חשיבות לא פחותה לתגמול כספי נאה עבור עבודתי . ) מיומנויות הוראה כלליות : האם אני גורמת במהלך ההוראה לסקרנות ? לרצון לדעת יותר ? לא לוותר ? להתמודד עם קשיים ? מיומנויות תלויות תוכן : האם אני יודעת/ אדע לשלב בצורה מושכלת את המחשב והטכנולוגיה בהוראה ? ( כולל נושא הרשתות החברתיות ) אני מורה מקצועית למתמטיקה , האם אני עושה מספיק ונכון על מנת ללמד מתמטיקה באופן מתוקשב ?

ממליצה לכולם לקרוא את הגליון . מעניין ומלמד .

פייסבוק בחינוך ויאנוש קורצ'ק .

לקראת כנס ואן ליר לחינוך - קראתי כתבה של חיה סדן , מורה בבית ספר שש שנתי ברנקו וויס בבית שמש אשר תציג בכנס .
שורה אחת מתוך הכתבה גרמה לי להסתקרן ולהמשיך לקרוא את כל הכתבה , וכן לקרוא את תוכנית הכנס אשר נראית מעניינת , מרתקת ומהווה במה לרעיונות ולדיון בנושאים שונים הקשורים לחינוך .
נחזור לכתבה : " האם יאנוש קורצ'אק היה זקוק לפייסבוק על מנת להיות איש חינוך טוב? " (התשובה : לא ! ) כשקראתי את השורה הזו , חשבתי :מה ליאנוש קורצ'ק ולפייסבוק ? מה שהיה - היה , לא ? אנחנו צריכים להתבונן בעבר או להפנות את ראשינו לעתיד ? אני מורה ומחנכת בעלת וותק רב ,מעל 25 שנים - האם רק להביט אל העתיד ?
מהו מקומה של המדיה הדיגיטלית במעשה החינוכי של היום, ומדוע מחנכים מתלהבים כל כך מהאפשרויות שהטכנולוגיה הדיגיטלית פותחת בפניהם? לרבים וטובים נדמה שמכיוון שהתלמידים מתמצאים כל כך בטכנולוגיה, מורה ותיק לא יהיה רלבנטי עבורם. נדמה אמנם שהקריאה הולכת ומתחזקת - "הבו למערכת החינוך מורים צעירים, רעננים ועדכניים!" - לאור החידושים הטכנולוגיים והתחושה שהטכנולוגיה היא ממלכת הצעירים, נשאלת השאלה, מה יכולה המורה של המחר ללמוד מהמורה של אתמול? את כל מה שחשוב !
אחזור לפייסבוק - אז בכל זאת : למה פייסבוק בחינוך ? כי אי אפשר להשפיל יותר מבט או להתעלם , הרשתות החברתיות הן כיום הקשר החברתי העיקרי ( נכון - זה ממש לא היה ככה פעם ) בין הילדים . הם רבים , הם שולחים תמונות ,הם מרגישים , הם נעלבים , הם מאושרים , הם חברים ונפרדים והכל במרחב הרשתי . אז למה שלא ילמדו באותו מרחב ?
הקשר בין מורה לתלמיד מהווה מפתח להצלחת הילד כתלמיד וכאדם . קשר מורה - תלמיד בעבר הלא רחוק התמקד בין כתלי בית הספר , המסגרת אשר בה גבולות והגדרות היו ברורים ואסורים להפרה . הדור השני של האינטרנט , הווב - 2.0 , המשמש את התלמידים כמציאות חיים שגרתית כופה שינוי פרדיגמה תרבותית - חברתית ומעלה סוגיות התנהגותיות שיש להעלותן למודעות ולהבין כיצד להתמודד איתן .
אז אם אי אפשר בלי - השאלה היא איך אפשר עם ? איך אפשר לשלב פדגוגיה בפייסבוק או פייסבוק בפדגוגיה ? אשמח לפגוש ולקרוא על דגמי הוראה מוצלחים בנושא .
מקורות מידע :
המורה חיה בפייסבוק .
המורה במלכודת הרשת החברתית - אברום רותם ועידית אבני

פורומים

בעקבות שיחה על נושא הפורומים שהינו נושא עבודת הגמר .
לפני מספר ימים שוחחתי והתווכחתי עם אחת המורות בבית ספרי . עד היום לא חשפתי את אתר בית הספר ולא קישרתי אותו לאף פוסט , ולא בגלל שאינו טוב , אלא בגלל נושא הפורומים .
בפוסט הקודם הזכרתי את מאפייני הפורום . אני לא באה לבדוק , בנתיים , האם מאפיינים אלו קיימים בפורום , אלא את הרעיון , המטרה שעומדת מאחורי הפורומים .
באתר בית הספר קיים פורום צוות אשר נעול בפני התלמידים וההורים , ופתוח רק לפני צוות המורים . כמו כן קיימים פורומים לכל כיתה . ועל כך הויכוח . מה מטרת הפורום הכיתתי ? המורה איתה דיברתי - א' לצורך הדיון - טענה שגם אם הפורום מהווה , ברובו , לוח מודעות - יש לו קיום חשוב בכיתה , ואילו אני טענתי - שאם לכך משמש הפורום הרי ניתן לוותר עליו . אני רואה בפורום כלי למידה , מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק .
א' מעצם היותה מתוקשבת ובעלת אחד הבלוגים המדהימים והמלמדים ביותר בתחום ההוראה והלמידה , טוענת כי גם בשימוש חברתי , משמש הפורום במה לחילופי מסרים בין התלמידים והמורה ובכך משלים את הדיון הקהילתי בכיתה .
השיח הזה ביננו מחדד יותר ויותר את הצורך בהגדרת מטרת הפורום וכן בהגדרת מאפייניו .
אני מקווה שבמהלך עבודת הגמר אוכל למצוא תשובות לנושא . אמנם אחד המרצים אמר כי נושא הפורום "עבר זמנו " אך בבית הספר שלי ,ואף ברבים אחרים , הפורום הינו הכלי העיקרי המשמש את צוות המורים , ההנהלה , התלמידים וההורים .
אני מברכת על כל שיח בנושא , וגם אם איני מסכימה לרעיונות ולדעות אני מקשיבה .

פורומים

בלוג ראשון , סמסטר ד' , מגמת תקשוב ואכזבה אישית עצומה מהציונים והערכות של הסמסטר הקודם .

פורומים - לאחר התלבטות גדולה בין נושאים שונים לעבודת הגמר החלטנו להכין עבודה בנושא " פורומים בית ספריים " הנושא הינו רחב יותר , הוא עוסק בתרומת הפורומים ללמידה . אחת ההתלבטויות שלנו נגעה ברלוונטיות של הפורומים כיום . האם עדיין יש שימוש בפורומים במרחבי הלמידה הבית ספריים ? האם קיימת דרך אחרת שבה התלמידים והצוות מקיימים שיח ביניהם ? מתוך כניסה אקראית ברשת למספר בתי ספר , ראינו כי ברוב בתי הספר מתקיים פורום .
בסמסטר הראשון נגענו בנושא הפורום , אנו משתתפים בפורומים של הקורסים השונים , ולכן , כפי הנראה , יש עדיין מקום ללמוד ולחקור את נושא הפורומים בבתי ספר ותרומתם ללמידה . או תרומתם ללמידה ? ?
שאלה ראשונה : מה הם המאפיינים של קבוצת דיון / פורום ?

המאפיינים העיקריים של קבוצת-הדיון :

1. מהווה סביבת-למידה מתוחמת, בעלת גבולות ברורים
2. מאפשרת למורה ליצור בקלות משאבי למידה שהגישה אליהם תהיה מיידית ופשוטה.
3. סביבה חצי-ויזואלית המאפשרת שימוש בסמלים.
4. באמצעות שירשור של הודעות מציעה בפני המשתתפים מערך מורכב של דיונים מצד אחד, אך מצד שני מאפשרת להתמצא בקלות ולהשתלב בדיונים בדרך אפקטיבית.
5. מאפשרת להתייחס למהלך שלם של דיון
6.מאפשרת תגובות מהירות של מורה לתלמיד (ולהיפך). מאפשרת למורה ליצור מצבי לימוד יחידניים בתוך סביבה לימודית שיתופית.
7. יוצרת תחושה של שוויון בין התלמיד למורה, דבר העשוי לעודד אחריות התלמיד ללמידה שלו.
8. מאפשרת לכל משתתף "להשמיע את קולו האישי" ותוך כדי כך להיות חלק מן "הקול הקבוצתי"
9. מעודדת למידה מכוונת
10. מעודדת חשיבה עצמית ועבודה עצמית
11. מאפשרת ומעודדת בעלות של הלומד על תהליך הלמידה (לומד עצמאי).
12. מאפשרת עיבוד נוח ושיטתי של המידע: כל משתתף לפי הקצב שלו.
13. מאפשרת למשתתפים להרהר (לערוך רפלקציה)
14. מאפשרת שליטה ובקרה נוחה של המנחה בתהליך הלמידה.
15. יוצרת "סביבה חברתית" התומכת בתהליך הלמידה האישי. מאפיין זה מעודד למידה שיתופית שיש בה הבנייה
(construction) משותפת של ידע.
16. במסגרת קבוצת-הדיון נוצרות "קהילות לימודיות" שונות
17. מאפשרת למידת עמיתים גם בין יחידים או קבוצות שמחוץ לקבוצה
18. הדיון השמור הופך להיות "נכס רוחני" של הקבוצה, גם לאחר שאיננה קיימת עוד ומאפשר למידה עתידית (גם לקבוצות אחרות).
רשימה ארוכה זו של מאפיינים מחייבת אותי לשאול ( בעיקר את עצמי ) מספר שאלות : האם המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בפורום הבית ספרי ? וכיצד אפשר לנצל את המאפיינים הללו על מנת ליצור דרך עבודה נכונה , יעילה ותומכת למידה עם קבוצת הדיון . מקור :שימוש בקבוצות דיון לצרכים חינוכיים ולימודיים .

ועוד שאלה : מה קורה כאשר הפורום משמש בעיקר כ "לוח מודעות " ? האם הוא פורום ?
בפוסטים הבאים אסקור נושאים נוספים הקשורים ב "פורומים " , ובכך אהפוך את הבלוג שלי למקור מידע חשוב בעבודה .

פריט מידע : מקור השם " פורום " .

פייסבוק - פגישת מחזור

לפני מספר ימים קיבלתי הודעה , אשר תוכנה היה ברור זהותי . ההודעה נשלחה מתלמידים שלי לשעבר ( מלפני 16 שנים ! ) אשר מצאו אותי בפייסבוק ורצו לאמת את הפרטים . תוך מספר שעות , בהתרגשות עצומה , נוצר קשר עם תלמידים נוספים .
מחזור ח' של בית ספר "אלונים " בראשון לציון - הקאמבק . ואני - כל יום בשובי מהעבודה , וגם במהלך ההפסקות , נכנסת לפייסבוק לחפש את תלמידי האהובים . אני קוראת , מביטה בתמונות , ומתגאה כל כך . כל יום מתחדש לו הקשר עם תלמידים נוספים ואני זוכה להכיר אותם כבוגרים , לומדים ועובדים .
ייתכן שתוכן הפוסט אינו מתאים למטרת הבלוג , ואין בו משום למידה כלשהי , אך חשבתי שעלי לכתוב זאת ולו על מנת להראות כי הפייסבוק אכן חובק עולם , נושאים וגילאים . וכן - אני בפייסבוק !
כשהתלמידים הנוכחים שלי שואלים אם יש לי פייסבוק , אני עונה בשלילה . אינני חושבת שיש מקום לחברות בין מורה לתלמיד , אלא אם כן מטרת הקשר הינה מקצועית - לשם ההוראה והלמידה . אך לתלמידי מהעבר - הדף שלי פתוח .
אני מאחלת לכולנו בהצלחה במבחן בפסיכולוגיה , ובין למידה של תיאוריה אחת לשנייה , נכנסת שוב לפייסבוק .

פתיחת שנה - סיכום סמסטר- או : הבלוג ואני

לפני שבוע נפתחה שנת הלימודים . חזרתי לעבוד לאחר שנת שבתון . בחדר מחשבים הותקנו מחשבים חדשים ובחלק מהכיתות קיימים כבר מחשבים ומסכים וברקו . אכן - בית ספר מתוקשב . ואני מקווה שאוכל לנצל באופן מושכל את הקיים והציוד הטכנולוגי בבית הספר על מנת לקדם . לקדם אותי - להיות מורה מתוקשבת אשר משלבת את הטכנולוגיה בעבודה השוטפת . וכאן - המבחן האמיתי . לפי דעתי כאשר הטכנולוגיה תהפוך להיות חלק שגרתי , רגיל , בעבודתי ולא ניצול לשם " ניצול זמן " או "סיום שיעור " כי אז אדע שאני צועדת בכיוון נכון .
לקדם את התלמידים - אני יודעת שהם "יודעים הכל " - ועדיין אני מוצאת שיש לי מה ללמד . אני לא מרגישה מיותרת בשיח המתוקשב בין התלמידים לביני .
סמסטר נוסף לכתיבה בבלוג . לעיתים הבלוג היווה דרך לקריאת מאמרים , לבחינה של רעיונות וכתיבה של אחרים , ולאחרונה - גם מקור לתגובות , תגובות שלי לבלוגים של עמיתים וכן קריאה של תגובות לבלוג שלי . האמת - מרגע שהגבתי יותר העניין שלי בבלוג גבר . היה לי חשוב להגיב , היה לי חשוב לקרוא דברי אחרים , ללמוד מאחרים , להנות .
אני רוצה להודות לכל מי שהגיב , קרא , העיר והאיר .
אני רוצה להודות לכל כותבי הבלוגים . אתם מלמדים אותי .

האטרקטיביות של הבלוגים נובעת בראש ובראשונה מקלות השימוש בהם. הבלוגר יכול לערוך ולעדכן תכנים חדשים מבלי לדעת שפות תכנות של אינטרנט. על פי Fiedler, מומחה לפדגוגיה טכנולוגית (אוניברסיטת Augsburg, גרמניה) – הבלוגים מהווים כלי רב עוצמה התומך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית במסגרת עבודה עתירת מידע ולמידה מחוץ למסגרת פורמלית הרווחות כיום.
למרות שלבלוגים יש השפעה חינוכית משמעותית היא אינה נובעת באופן אוטומטי וללא סיכונים – בתחילה הבלוג נתפס כבמה לפרסום, אך ככל שהזמן עובר, הבלוג הופך לפורמט של שיחה.
למרות הסיכונים (מקרים של כתיבה בוטה וניבול פה מצד תלמידים מסוימים), מורים ותלמידים חשים בסך הכל ביתרונות הבלוגים: אלה מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים למעשה לעיני כל העולם.
ריצ'רדסון מסכים שכתיבת וקריאת בלוגים עשויה לשפר בין השאר מיומנויות של כתיבה, חשיבה ביקורתית ואורייאנות מידע, אלא שלדעתו תרומתם הגדולה ביותר היא ב-
1. מתן אפשרות לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם, כפי שהן, באופן בלתי אמצעי.
2. מתן אפשרות לכתוב על נושא לאורך זמן ולכסות אותו אפילו בטווח של משך חיים שלמים.
3. מתן אפשרות לחבור בין כותבים וקוראים לשיח מתמשך, המוביל להמשך כתיבה וחשיבה.
לדעת המחבר מהות הבלוגים אינה הכתיבה אלא בראש ובראשונה קריאה. קריאה מסוג ייחודי - של תחומי העניין הקרובים לקורא (תרבותו, קהילתו, רעיונותיו) תוך הפניית שאלות, ביקורת ותגובה אל יוצרי התכנים.

Educational Blogging

ועוד משהו : שנה טובה !!

חוזרים לבית הספר - פייסבוק בהוראה

פייסבוק בהוראה ? ?
אמנם היום גם ילדי בית הספר היסודי מחזיקים בדפי פייסבוק , נרשמים לרשתות חברתיות , ושומרים על קשרים חברתיים דרך אתרים שונים .
כמובן שנשאלת השאלה - ומתי הם נפגשים ? אבל הפוסט הנוכחי הוא על נושא שילוב הפייסבוק . או אי שילוב הפייסבוק .
אמנם זוהי טכנולוגיה מוכרת לכולם , אמנם "לכולם יש " , אבל מותר וצריך לשאול : מהו מקום הפייסבוק בהוראה ?
והאם יש לפייסבוק מקום בהוראה ?
הדעות חלוקות לכאן ולכאן . גם הדעות שלי . מצד אחד - אי אפשר לעצור טכנולוגיה מוכרת בשערי בית הספר , אלא אף רצוי להצטרף אליה ( בדרך מובחנת ומושכלת ! ) ומצד שני - לא חייבים להכניס כל חידוש טכנולוגי להוראה ( ושוב : ממניעים מובחנים ומושכלים ) .
לדעתי - יש לתת את הדעת ליתרונות ולחסרונות שבהכנסת או אי הכנסת רשת חברתית להוראה .

אברום רותם כותב על נושא זה . על פי דבריו עקרון של רשת להוראה ולמידה הוא עקרון נכון, מוצק, ואף הכרחי בעידן המודרני דהיום (2010), בו קהילה מבנה ידע היא המודל המועדף על ההוראה והלמידה. יישום פרדיגמת הוראה-למידה של קהילה מבנה ידע באמצעות רשת מקוונת, הוא טבעי ונכון. אך הפייסבוק כפי שהוא לא מתאים לכך באמת:

1.אינטימיות ומעטפת הכוללת רק את קהל הלומדים ובעלי העניין של ממש - לא קיים בפייסבוק. נקודה. הבטחה שרק בעלי העניין יהיו במערכת, היא תנאי הכרחי לניהול למידה משמעותי, גם אם חלק מהפעילות פתוחה לציבור. אידיאולוגיות של הוגים הדוגלים בפעילות בסביבה רוחשת ורועשת ופתוחה בעקרון לכל דיכפין, אינם מעשיות, מהטעם הפשוט שגם הם לא ילמדו בתחנת הרכבת או בככר העיר, אך לא רק מטעם זה.
2.מרחבים ציבוריים / קבוצתיים בהם ניתן לעדכן תכנים וחומרים , כמו גם דיונים- קיים אמנם בפייסבוק, אך תפעול נכון והולם לצרכי הוראה ולמידה מסורבל מדי, מאולץ ואינו קולח כמו שצריך להתנהל בתהליך הוראה ולמידה.
3.עוד כלים הכרחיים כמו "דיסק אישי מקוון" - ניהול המידע האישי של קבצים, כמו גם אובייקטים אחרים הכרחיים לצרכי הלמידה - לא קיים בפועל.
4. ניהול זמן, ניהול ארועים לאורך השנה - מאולץ מדי ויישום שוטף לאורך שנת עבודה לא ממש מעשי.
5. קיום כלים דומים, של מימוש רשת קהילה מבנה ידע ייעודי לחינוך- קיים, גם אם לא אידיאלי, אך הרבה יותר טוב ממה שפייסבוק מציעה. כיום קיימים מערכות חינוכיות ייעודיות של מייקרוסופט, גוגל , ועוד שחקנים עתידיים גדולים בזירה, כולל פלטרפורמות חינוכיות ייעודיות (גם בעברית מתוצרת הארץ) קיימות ועתידיות.
6.האפשרות שפייסבוק יוציאו "גרסה לחינוך" קיימת תמיד, אך לא נראה שזה יתגשם בפועל, וגם אם כן, ההתכוונות העסקית תגבר על הפדגוגיה הנדרשת. נמצא שקיימים צרכים פדגוגיים שחלקם, לפחות עד היום, לא יישימים עבור המודל העסקי של פייסבוק.
מכאן, לא נותר אלא להיאנח, ולחפש מערכת שיתופית בהם ניתן ליישם עקרונות הוראה ולמידה עדכניים, מבלי לאלץ עצמנו, ולכפות כלי שאינו בנוי לשם כך כראוי, אפילו אם הוא עונה לשם "פייסבוק". וישנם כאלה...

דעתו של אברום רותם ברורה . ואני ממשיכה לחפש גם דעות אחרות .

ודעתכם ?

גוגל שוביניסט - פוסט קצר .

לא פוסט , אלא רק איזכור ( מטריד ) .
היום פורסם בעיתון מעריב כי שירות התרגום של גוגל אינו מתרגם באופן שיוויוני .
מכיון שאני מצרפת קישור לכתבה ב NRG , לא אכתוב בהרחבה על כך , אלא רק אסב את תשומת לבכם .
מעניין , לא ?

קישור לכתבה .

פוסט על בלוג

פוסט על בלוג ( בבלוג ..)
מיד פעם אני חוזרת למקור , לשאלה הבוחנת את מטרת הבלוג וכן את דרכי ההערכה שלי את עצמי . האם אני עושה שינוי כלשהו בדרך ההתייחסות שלי לבלוג ? האם אני משפרת כתיבה , עמדות , טיעונים , יצירתיות , ביקורת , הערכה ?
מקווה שכן . למרות שרק אחרים יוכלו להעריך באובייקטיביות ומקצועיות .

קראתי מאמר של עמי סלנט בנושא הבלוגים . על פי מאמרו מיומנויות חדשות של אוריינות מידע וכתיבה בעידן המתוקשב מניעים כיום מרצים באקדמיה ומורים בבתי ספר לפתח פעילויות בקורסים או בכיתות באמצעות בלוגים. המגמה הזו עדיין אינה בהיקף של יישומי הפורומים וקבוצות דיון בהוראה, אך היא הולכת ומתחזקת בשנתיים האחרונות.
ב"מרכז ללימודים אקדמיים " קיימים פורומים לכל קורס , אך רק הסטודנטים במגמת תקשוב כותבים בלוגים . מפעם לפעם אני נתקלת באיזכור שמות של תלמידי המגמה בגוגל , בהקשרים השייכים לבלוגים . תנסו לכתוב " פערים דיגיטליים " או "מטרות כתיבת בלוג " ... או כל נושא אחר ( המופיע בתגיות של הבלוגים ) , ואנו על המפה . הפכנו להיות מקור ידע .
המרצים והמורים מחפשים מרחב למידה שונה וייחודי יותר מזה שמוכתב ע"י פורומים ממוחשבים בקורסים. מרחב המאפשר להם ביטוי עצמי יצירתי יותר , לפחות בתחום החינוך - חשוב להם לתת ביטוי לקולם של הסטודנטים והתלמידים. אין ספק כי מגמה זו תלך ותתחזק בשנים הקרובות הן נוכח התפתחויות כלי התקשוב של ה-WEB.2 והן לאור החשיבות של הפעלת סטודנטים או תלמידים במטלות של כתיבה, איסוף מידע ומיומנויות מידע.

במאמרו מפרט עמי סלנט מספר דגמי הפצת מידע (Deployment models) לבלוגים בהוראה :
עצמאי (independent) - לכל סטודנט או תלמיד יש במסגרת הקורס בלוג משלו, עם שליטה מלאה על התכנים הנוגעים לקורס או למסלול הלמידה. הבלוג של הסטודנט מקושר לבלוגים אחרים של עמיתים בקורס וגם לבלוג המרכזי של המרצה.
בלוג מרצה – המרצה מנהל בלוג מרכזי עבור הקורס אותו הוא מלמד והסטודנטים מגיבים בבלוג זה להודעות ולהתייחסויות. המרצה הוא היחידי המעלה תכנים ומציגים, אך הסטודנטים נדרשים להגיב עם הערות בסופה של כל הודעה/רשומה (post)
כיתתי-שיתופי - הבלוג שייך במשותף גם למרצה/מורה וגם וללומדים בקורס. כולם יכולים להעלות חומרים, להגיב ולחלוק מידע.
צוותי – קבוצת לומדים או קבוצת סטודנטים מנהלים ביחד בלוג ייעודי כחלק מפרוייקט או חלק מקבוצת למידה במסגרת הקורס (לדוגמא: הבלוג של קבוצת אופק במכללת גורדון לחינוך).

לדעתי הדגם הראשון - העצמאי - הינו הדגם בו אני כותבת . הבלוג עצמאי , אישי ,השליטה על התכנים הינה שלי ( ואתם מוזמנים להגיב ) יש לי קישורים לבלוגים אחרים . אני מגיבה לתגובות , ומגיבה לבלוגים אחרים .
נושא נוסף הנסקר במאמר הינו : אבטחת האיכות של בלוג הקורס .
שרה לוהנס, דוקטורנטית באוניברסיטת קולמוביה, חוקרת את השילוב של בלוגים בהוראה, במיוחד בקורסים אקדמאיים. לדעתה, בלוגים של קורס אקדמי תורמים רבות להעצמת הסטודנטים בקורס. בעוד הפורום נתפס על ידי הסטודנטים ככלי בקרה הרי הבלוג נתפס על ידם ככלי יצירה וזהות. בבלוג של הקורס פריטי המידע המועלים לבלוג (POSTS) צריכים להיות איכותיים, מבוססים על מקורות מידע וכתובים היטב לא כמו בבלוגים מחוץ לחינוך – שם רמת האיכות של פריטי המידע (POSTS ) היא לעתים שטחית.
הפורומים השונים של הקורסים משמשים לי כפלטפורמה לליבון בעיות , או כשליחת הודעות ( ממני או מהמרצה ) ואין לזלזל בפורומים , אך מטרתם הינה אחרת .
פריטי המידע שהסטודנטים מעלים לבלוג הקורס צריכים לשקף עמדות וחוות דעת ברורות (point of view) של הלומדים בנושאים אותם מעביר המרצה. בהקשר זה הכתיבה של הלומדים צריכה להיות אוטנטית ומשקפת את ההתייחסות שלהם והשקפת עולמם. עם זאת, אין להצר את עולמם של הסטודנטים בקורס ולאפשר להם להתבטא רק בנושאי התכנים המוכתבים על ידי המרצה אלא יש לאפשר להם למזג התנסויות מחוץ לעולם הכיתה או הקורס.
ואני שואלת, תוהה : אם הייתי יכולה להוסיף התנסויות שונות שאינן קשורות לעולם התוכן של הקורס , על מה הייתי כותבת ?
( למשל , על סיום שנת השבתון ... )

ממשק משתמש

במסגרת הקורס : " עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות " בהנחיית ד"ר רחל מינץ וגב 'גלית בן צדוק התנסינו בהכנת ממשק משתמש .
מהו ממשק משתמש ?
ממשק משתמש - User Interface - הוא חלקה של המערכת החשוף למשתמש בה , כך שדרכו מתקיים הקשר בין המשתמש ובין המערכת . "מערכת " בהקשר זה היא תוכנה , מכונה , מכשיר או חפץ כלשהו , שנועדו לשימושו של אדם .
עיצוב ממשק המשתמש נעשה בעיקר על פי שיקולים פונקציונליים - מהי הדרך הנוחה ביותר שבה יוכל המשתמש להגשים את מטרותיו באמצעות ממשק המשתמש והמערכת שמאחוריו . בדרך כלל באים לידי ביטוי גם שיקולים שיוקיים .
מקור .

גם משרד החינוך מפרט את העקרונות של ממשק המשתמש ליישומים המפותחים עבור מערכת החינוך .

• עקרונות כלליים - פשטות , סלחנות , מניפולציה ישירה בעצמים , עקביות , יתירות פונקציונלית , משוב ועוד .
• מתי להשתמש - העקרונות הכלליים ישימים עבור כל ישום .
• שליטת המשתמש - המשתמש צריך לשלוט באפליקציה ולא להיפך .
• בהירות ופשטות - הממשק צריך להיות ברור מבחינה חזותית , קונצפטואלית , ולשונית ככל הניתן .
• סלחנות - המשתמש יכול לתפעל את המערכת ולבצע פעולות שונות מבלי לגרום לפעולות הרסניות .
• גישה ישירה - ככל שהדבר ניתן יש להגדיר דרכים ישירות ואינטואיטיביות לביצוע של פעולות . יש לחפש היכן ניתן "לעזור " למשתמש דרך עיצוב לוגי ומובנה של תהליכי עבודתו .
• עקביות - יש לאפיין את האפליקציה כך שתהליכי העבודה נכללים בה יהיו עקביים עם תהליכי ושיטות העבודה הנתפסות ומקובלות בעולם האמיתי . יש לאמץ שמות , מונחים , מטאפורות וסמלים השימושיים בעולמם של המשתמשים .

ועכשיו ? עכשיו אני צריכה לשוב לממשק שאנחנו תכננו ולבדוק האם הוא ענה על העקרונות הנ"ל ? עלי לציין כי מסמך משרד החינוך מפורט , ולכל עקרון ישנם סעיפי משנה המבהירים אותו . כדאי ומומלץ להיכנס לקרוא . הדבר הבהיר לי את מה שעשינו ( לעיתים באופן אינטואיטיבי ) על פי עקרונות מובנים . המשחק שאותו תכננו "פריסות וגופים " הינו משחק הבא ללמד ולתרגל את נושא הפריסות והתאמתן לגופים והפוך . עבדנו בדרך יסודית , לא הצפנו את המשחק במסכים רבים , ולמעשה עבדנו מתוך נקודת ההנחה שנכתבה כבר למעלה : " המשתמש צריך לשלוט באפליקציה ולא ההיפך " .

הסרטון המצורף - מסביר על נושא הממשק בעזרת לוח חכם . ולמה דווקא הסרטון הזה ? 2,674,787 צפיות . להנאת כולנו . קצר ומהנה .

ספרים דיגטליים- קריאת כיוון

בפוסט זה החלטתי "לצאת" קצת מהלימודים הפורמליים . מאמר מעניין התפרסם בעיתון מעריב בתאריך 25.7 - במוסף "עסקים " - מדור "אונליין " . למה כל העובדות האלו חשובות ? כי אני מוצאת עצמי קוראת מדורים הקשורים לעולם האינטרנט והמחשבים . עד לפני מספר חודשים המדור הזה היה מדור עלום ונעלם , והנה במהלך החודשים האחרונים חל שינוי .
המאמר עסק בנושא של ספרים דיגיטליים . מחברי המאמר : אלקס פאם ודיוויד סרנו , עיתון לוס אנג'לס טיימס .
מחברי המאמר סוקרים את ההתפתחות של הספרים הדיגטליים . בעידן בו חברת אמזון מכריזה כי לראשונה מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מספרים רגילים בכריכה קשה , יש מקום להבין מה המשמעות של נושא זה .
ראשית - שינוי . ככל שמכשירי הקריאה הדיגטלית מתפתחים , הם יכולים "לדבר" יותר ויותר עם הקורא , לבחון את תפיסתו של החומר הנלמד , לנגן קטעי וידיאו כדי להמחיש או לחבר אותו לחברים אחרים ברשת .
לדוגמה : VOOK - שילוב של Video ו - Book - הוציאה את הספר " Reckless Road " שמתאר את ימיה של להקת " גאנס אנד רוזס" . הספר שופע קטעי וידיאו של הופעות מוקדמות , ראיונות וכמובן טקסטים .
" המולטימדיה יכולה להיות זרז שיעודד יותר קריאה " .
שנית - אוכלוסויות בעלות צרכים מיוחדים . קוראים אלקטרוניים יכולים לקרוא בעצמם , בקול רם , את הטקסט . עיוורים וכבדי ראיה נאלצו עד היום להסתפק במבחר מצומצם של ספרי ברייל .
שלישית - תפיסת הספר ע"י הקורא . בעוד שספרים מודפסים הם לרוב שבילים ליניאריים , פרק אחר פרק - ספרים דיגיטלים מעודדים את הקוראים ללחוץ על לינקים ושולחים אותם למסעות צדדיים . ( היפר טקסט )
ובעתיד ? ? -
על פי דעתי בשנים הבאות הקינדל או מערכת ה E-vrit ייעלמו ובמקומם יקומו קוראים אלקטרוניים משוכללים הרבה יותר יותר . אני חושבת על ספר ההיסטוריה של כיתות ו' " רומא ויון " וחושבת שבעזרת חומרים דיגטליים הספר יוכל להפוך להיות הרבה ( הרבה ! ) יותר מעניין ומהנה . תחשבו על זה : בילקוטו של כל ילד יהיה אייפד או ספר דיגטלי אחר , ובו יוטענו כל ספרי הלימוד . ספרי הלימוד יהפכו להיות מסעירים ומלמדים .
המשפט הבא מסיים את הכתבה : " רכבת הטכנולוגיה עזבה את התחנה , ואי אפשר לעצור אותה " .

מצורף קישור לאתר - E-VRIT .

ומילה אחרונה : ועדיין - אין כמו להחזיק את הספר "הדבר היה ככה " של מאיר שלו , לדפדף , לקרוא ולהנות !

מדיניות תקשוב - מבט אישי

במסגרת לימודינו בקורס : " שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה - היבטים בינלאומיים " בהנחייתה של ד"ר חגית מישר טל , התוודעתי בשיעור האחרון לנושא של מדיניות התקשוב בארץ . בין המושגים הראשונים שנאמרו בשיעור , קפצתי ממקומי לשמע " מערכת תוא"ם " . משהו מזמני .... מזמן מזמן . (לפני כ 27 שנים !! אבל מי סופר . . . )
את השנים הראשונות שלי בהוראה , עשיתי בבית ספר "ברנר " בתל כביר . אין מקום אחר בו הייתי בוחרת להתנסות כמורה צעירה במערכת . בבית ספר זה התוודעתי למערכת תוא"מ - מערכת מיחשוב ראשונית ומתקדמת , אשר היתה מבוססת על איבחון אישי , הערכה אישית ותירגול אישי . המערכת איבחנה את רמתו של הילד , ולאחר האיבחון - ניתנו לתלמיד שיעורים בהתאם לרמתו . מכיון שהתלמיד הגיע למערכת פעם - פעמיים בשבוע בלבד , עלינו היה מוטל להמשיך באופן דומה את עבודתו של התלמיד . זאת אומרת ללמד באופן כמעט אישי ! כל תלמיד ברמתו , כפי שנמסרו ע"י הדוחות מהמחשב .
לנו - זה היה כמעט בלתי אפשרי . כיצד ניתן ללמד באופן פרטני כל כך הרבה ילדים ולהתאים לכל ילד את רמתו . המערכת דגלה בעבודה אישית , אך כאשר התלמיד יושב מול המחשב זה ייתכן ואפשרי - אך בכיתה ? ?
מבחינת התלמידים - התלמידים אהבו את העבודה מול המחשב , מבחינה אישית הם הרגישו שזה "מדבר " רק אליהם ,ההצלחות והכשלנות נשארו בינם לבין המערכת . מבחינה קהילתית , היתה הרגשה שהם מתקדמים יותר מתלמידים באזורים המבוססים יותר בתל אביב . מערכות אלו לא הוכנסו לכל בתי הספר .
למעשה לאחר מספר מועט של שנים הן הוצאו ממערכת החינוך . ההשקעה הכספית והטכנולוגית היתה עצומה !
לאחר מספר שנים עזבתי את בית הספר ועברתי ללמד בראשון לציון . שם כבר הוכנסו פדגוגיות אחרות שיישמו למעשה את מדיניות התקשוב ( של אז .. ) מחשבים בכיתות או בחדרי ספח , עבודה קבוצתית , שילוב .
בתגובה לאחד הפוסטים של יענקל - כותב אלישע בביוף : " הפוסט הזה החזיר אותי בהינף קולמוס 25 שנה אחורנית , לתקופת מערכות תוא"מ ( תרגול ואבחון באמצעות מחשב ) ... גם מערכת זו , ששווקה בממון רב , הבטיחה גדולות ונצורות למערכת החינוך ביישובי הפריפריה , וההבטחה הגדולה נגוזה , יחד עם הכסף הגדול ששולם עבורה " .

במגמה שעוסקת בחדשנות טכנולוגית , מהנה מאוד , מידי פעם , להיות נוסטלגים .

סביבות למידה מבוססות מולטימדיה

במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות " בהנחיית ד"ר רחל מינץ וגב' גלית בן צדוק , קראתי מאמר שנושאו "עזרים ללמידה במולטימדיה מבוסססת מחשב " ( Mater & Moreno , 2002 ) . המאמר מציג תיאוריה קוגניטיבית של למידה במולטימדיה הנשענת על שתי תיאוריות :
* תיאוריית עומס קוגניטיבית
* ותיאוריית למידה הבנייתית .
בהסתמך על התיאוריה נבנו מספר עקרונות לעיצוב והדרכה בסביבת למידה במולטימדיה . בפוסט זה ברצוני לסקור עקרונות אלו ולהראות כיצד בעבודתנו היומיומית ניתן ליישמם על מנת להעשיר את ההוראה , וללמד באופן מעניין ומהנה יותר .
1. עקרון הייצוג המרובה - עקרון זה טוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד .
יישום : כל הסבר ייצוגי ולצידו הסבר מילולי עדיף על הסבר מילולי בלבד . תחשבו על הילדים בכיתות שלפעמים "נידונים " להקשיב במשך דקות ארוכות להסבר מייגע , כשחלקם מאבד לאחר זמן קצר את הקשב . אם "נכניס " עזרים ייצוגיים הרי שבכך אנו שוברים את ההסבר המילולי . ( כמה פעמים שמענו : "כמה שהיא מדברת " ..... ) תמונות - היום כשאנו יכולים להעזר באינטרנט , הרי עומדים בפנינו אין ספור תמונות וייצוגים .
2. עקרון הרצף - עקרון זה טוען שעדיף להציג מילים ותמונות המקביל , באופן סימולטני .
יישום : בד בבד . קיימים נושאים שונים שלא ניתן להסבירם ללא הקבלה של ייצוג גרפי . הלומד מקבל 2 ייצוגים של אותו החומר בו זמנית או ברציפות . למשל : שבר . הרי אף אחד מאיתנו לא יתחיל ללמד על מהות השברים ללא ייצוג , תמונה למושג . הדבר צריך להיות בד בבד , תוך כדי ההסבר אנו מראים את התמונה . ( וזה הרי כל כך ברור ... )
3. עקרון הבהירות - הסברי המולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים ויותר מוסיקת רקע וצלילים .
יישום : לא בכל מקום . אנו מדברים על יישומי מולטימדיה - ורק אם יש מקום בהכללת מוסיקה וצלילים , ורק אם הם משרתים את המטרה הלימודים - רק אז כדאי להוסיף . דוגמה : הסיפור העממי - הקלטה של הסיפור עצמו בליווי קולות מתאימים יכולים להעצים את חווית ההאזנה .
4. עקרון הערוץ החושי - עדיף להציג מילים בתיאור שמיעתי מאשר באופן חזותי על המסך .
יישום : הקראה של סיפורי המקרא תוך עיון בטקסט המקראי . אתרים שונים לגיל הרך , העוסקים בהקניית הקריאה והכתיבה משתמשים רבות בעקרון זה .
5. עקרון העודף - עדיף להציג אנימציות ותיאורים מאשר אנימציות , תיאורים וטקסט .
יישום : הוספה של טקסט על מסך יכולה להעמיס על הזיכרון החזותי הפעיל . במילים אחרות : עדיף לתת לתלמידים להתנסות באנימציה וסיפור מאשר באנימציה , סיפור וטקסט . יותר מידי גירויים לא יועילו לתהליך הלימודי .

לסיכום - מתוך העקרונות הנ"ל נובע כי יישום העקרון "הכל במידה " תוך הבנת עקרונות עיצוב חשוב לתכנון של סביבת למידה במולטימדיה .

פער דיגיטלי

במוסף "המגזין" של עיתון מעריב קראתי היום כתבה אשר כותרתה : " להבה של תקווה " . מרכזי להב"ה הוקמו ב12 מקומות בארץ על מנת לצמצם את הפער הדיגיטלי . השאיפה של להב"ה , יחידה במשרד האוצר , היא לשנות את המציאות הקיימת במדינת ישראל על ידי מתן אפשרות לכל אזרח להשתמש באינטרנט ולרכוש את הידע הנחוץ לו . שר האוצר יובל שטייניץ החליט על הכפלת מספרי המרכזים , בדגש על האוכלוסיות הערבית , החרדית והאתיופית , והגדלה משמעותית של כישורי התעסוקה שלהן . ואכן , נתוני לשכת התעסוקה מצביעים על כך ששמונים אחוז מהנשלחים אל הקורסים של להב"ה הצליחו להשתלב במעגל העבודה .
הפער הדיגיטלי מוגדר כפער הנוצר בין אלו שיש להם נגישות לסביבות הדיגיטליות ואוריינות דיגיטלית לבין אלו שאין להם נגישות לסביבות הדיגיטליות ואין להם אוריינות דיגיטלית .
אי נגישות לסביבות הדיגיטליות נובעת בעיקר ,ממחסור במשאבים . משמעותו של פער זה באה לידי ביטוי במודעות , בתשתיות , באוריינות דיגיטלית , וביכולת של פרטים וארגונים להשתמש בטכנולוגיות מידע כאמצעי ייצור .
אי נגישות לסביבות הדיגיטליות עלולה להביא להחרפת הפערים החברתיים הקיימים .


על פי הבנתי הפערים הדיגיטלים בארץ הם מהגבוהים בעולם . הרכב האוכלוסייה הרב , ( חרדים , ערבים , אתיופים , ילדי עובדים זרים , ועוד..) והרב תרבותיות בארץ תורמים ליצירת הפערים . אך על המדינה להקציב תקציבים רבים על מנת לצמצם פער זה .החשיבות הינה חשיבות לאומית מעבר לחשיבות החינוכית והחברתית . אני רואה ביישוב שלי את המאמצים הרבים לצמצום הפער ועדיין , עצם העובדה שאני כותבת את הפוסט הזה באמצעות המחשב נייד שלי , ואילו בבתים אחרים עדיין אין מחשב ! , צריכה לעורר את הרשויות המתאימות . בימים האחרונים דובר רבות בכלי התקשורת על לימודי הליבה בחברה החרדית ועל כך שחוסר לימוד זה גורם לאבטלה וליציאה ממעגל העבודה , ולהנצחת פערים כלכליים . שוב אני רואה כי החינוך יוכל להיות הכלי החשוב ביותר לצמצום הפער ובכך להביא לצמיחה בחינוך , בחברה ובכלכלה .

משרד החינוך - האגף לחינוך יסודי - הפער הדיגיטלי בישראל .

מדיניות תקשוב לאומית

במסגרת הקורס : שילוב טכנולוגיות , תקשוב בלמידה - היבטים בינלאומיים , בהנחייתה של ד"ר חגית מישר טל עסקנו בשיעור האחרון במרכיבי המדיניות הלאומית . בדקתי מספר נושאים בהקשר למדיניות בארץ :
* הגדרת מטרות התקשוב - מהו הרציונל שעומד מאחורי המהלך ? מהם היעדים שהוא אמור להשיג ? למה זה טוב ?
* הקצאת משאבים - תשתיות , תוכנה , תכנים , הכשרה .
החל משנת הלימודים תשע"א נערך משרד החינוך להתחיל ביישום "תוכנית המיחשוב החדשה " בכ -400 בתי ספר יסודיים , בצפון הארץ ובדרומה . במסגרת התוכנית יקבל כל מורה מחשב נייד וכל כיתה תצוייד במקרן , ברמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט . ב -20 בתי ספר נוספים יקבלו גם התלמידים מחשבים ניידים . במקביל לפרסום התוכנית , נמתחה ביקורת מצד גורמים אקדמיים על התוכנית :
פרופ' רוני אבירם מה"מרכז לעתידנות בחינוך" טוען כי אין התייחסות מספקת לצורך לפתח תפיסה חינוכית חדשה ,שמיחשוב יהיה הכלי שלה . " אפ הפדגוגיה לא תקבל את תשומת הלב הראויה ,כגודל היומרה -כך תהיה גדולה המפלה ."
ביקורת נוספת הושמעה ע"י פרופ' גבי סלומון אשר טען :"הצלחת השינוי תלויה באופן מכריע במידה שבה המורה יודע ורוצה לעבור מפדגוגיה מסורתית לחדשנית , ובלי הכשרה מתאימה זה לא יקרה " , דבריו הובאו לנוכח העבודה כי תקציב נמוך ביותר יוקצה לצורך הכשרת מורים .
במסגרת הלימודים כאן , במרכז ללימודים אקדמיים , אנו שומעים ולומדים החל מהסמסטר הראשון על חשיבותה העליונה של הכשרה נכונה ומתאימה על מנת לגרום לשינוי . מקריאת כתבות נוספות וכן מסמכים של משרד החינוך אכן עולה הצורך הברור במיחשוב בתי הספר , הטכנולוגיה מהווה אמצעי לשיפור ויעילות של תהליכי הלמידה וההוראה , אך אם הדבר לא יבוא בד בבד עם הכשרה מתאימה , ( לדוגמה - כאן ! ) כל מטרות שילוב המחשבים לא יצליחו . אני רואה בתי ספר אשר יש בהם ציוד טכנולוגי , כיתות ממוחשבות - אך בהעדר הכשרת צוות המורים המחשב משמש להקרנת פרקי תנ"ך מפורשים או לשם "סתימת חורים " במערכת . השיעורים עדיין פרונטליים , ואני שומעת משפטים כמו " ...ואם יהיה לנו זמן אז בסיום השיעור נראה סרטון בפריינפופ שקשור לשיעור ..... ". ( ולא שלא ניתן לערוך שיעורים מדהימים באמצעות סרטוני בריינפופ ) המחשב לא פורץ את גבולות הכיתה ולא את גבולות הזמן .
אין לי כוונה לשאת נס של שינוי אבל אני מקווה להשתמש בהכשרה שלי על מנת לעשות דברים קצת אחרת .

ויקי -יישומים לתחילת שנה

בסמסטר זה אנו לומדים קורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה " . המרצה : ד"ר חגית מישר טל . את ד"ר חגית מישר טל פגשנו בסמסטר קודם וכבר אז כתבתי על נושא זה . בפעילות פתיחה היינו צריכים לכתוב סיפור משותף . מתוך קריאה של בלוגים שונים עולה סוגייה חשובה של התערבות בתוך דף הויקי . מתי מותר ומתי אסור להתערב ? למחוק ? להוסיף ? וכיצד ניתן לעשות זאת ללא פגיעה במשתתפי כתיבת המסמך ? נושא הפומביות של עריכת ויקי כבר עלה בפוסט קודם .

אמנם שנת הלימודים הנוכחית עדיין לא הסתיימה ( עוד יומיים..) אך אני כבר חושבת על תחילת השנה . מתוך שוטטות וחיפוש אחר יישומים שונים , נוחים ופשוטים , עלו בי מספר רעיונות לפתיחת שנה .
את נושא הויקי ויישומיו התלמידים לא מכירים , לכן אוכל ללמדם כבר ביום הראשון או השני משהו חדש . הרי הם יודעים הכל - ואשמח לחדש להם .
כיון שבשנת הלימודים תשע"א - אקבל כיתה חדשה ועלי לערוך שיעורי היכרות עם תלמידי בימים הראשונים חשבתי כי הכנה משותפת של תעודת זהות כיתתית יכולה להוות מסמך מגבש . במקום להכריז על חוקים או לדבר על ציפיות , ניתן לערוך זאת בדף ויקי משותף . כמובן שתוך כדי עשייה ועריכה אוכל לשלב את נושא השיתופיות , את נושא ההוגנות , כיצד "להתערב " ולערוך ללא פגיעה בתלמיד אחר .
הצעה נוספת - חלוקת התלמידים לקבוצות קטנות , כל קבוצה צריכה לערוך תקנון כיתתי או להציע מספר סעיפים , כאשר המסמך השיתופי הינו תקנון המקובל על כל ילדי הכיתה . את הדיון ניתן לערוך בדף הויקי עצמו .
ולשלב מתקדם יותר - שילוב של תכני לימוד . בכיתה ד' לומדים את ספר שופטים . ניתן לערוך את היסוד המרכזי והמחזוריות של ספר שופטים בדף ויקי .
אני מקווה ללמוד כיצד ליצור יישומים אלו .
בקישור הבא - דוגמה לפעילות . אמנם הפעילות הינה לתלמידי תיכון אך קיים בה רעיון של פעילות אישית ושיתופית של תלמידים . פעילות ויקי .

הרהורים על קשיים

עם תחילת הסמסטר השלישי עולים בי יותר ויותר הרהורי "כפירה " . מכיון שבעת ההרשמה ללימודים לא עמדו בפני המשמעויות של הידע הקודם הנדרש , הייתי בטוחה כי אוכל להשיג את הפערים הטכנולוגים ע"י לימוד .
כיום - יש לי הסתגויות רבות בנושא .
כאשר עזבתי את יום הלימודים הראשון בתחילת סמסטר זה הרגשתי כי כאן , המגמה לתקשוב בהוראה , אינו המקום שלי . לא הגעתי ממקום של ריכוז מחשבים או לימוד מחשבים אלא ממקום של עניין בנושא . לא מכירה ולכן באתי ללמוד . אך כאשר אני מרגישה כי לא אוכל "להשיג " את הפער הקיים - הדבר מעלה את תחושת התיסכול . אני חושבת אילו תגיות אוכל לכתוב בתגובה לבלוג זה - ונראה לי כי אשאיר את כתיבת התגיות לזמן אחר . איך אוכל לכתוב "אכזבה " או "תיסכול " ?

ולנושא אחר : בימים טרופים אלו עולים ברשת מידי פעם סרטוני יוטיוב העושים את מלאכת ההסברה של ממשלת ישראל .סרטונים אלו הקשורים במערכת היחסים המדינית עם טורקיה וכן בנושא המשט ,מעלים בצורה סטירית את המצב .
הסרטונים זוכים לצפייה של מליוני אנשים ! וסוחפים אחריהם צופים רבים .

להנאתי ולהנאת כולכם - הקישור לאתר "לאטמה " . www.latma.co.il

מהפכני חינוך - הד החינוך - 2010

הגליון האחרון של הד החינוך הופיעו מספר מאמרים מעניינים בנושא " מהפכני חינוך " . הגליון דן בחינוך העתידי , אך למעשה נושאים רבים בו נוגעים למערכת החינוך כיום . כאשר העתיד הוא מחר , ולא בעוד שנים , מצאתי עצמי קוראת בעניין רב דעות שונות לגבי שימוש בטכנולוגיות במערכת החינוך .
יעלי דקל ראיינה את ג'ואל קליין , מנהל מחלקת החינוך של העיר ניו יורק . לנושא שילוב טכנולוגיה הוא מסביר : " אני רוצה להיות מסוגל לשלם הרבה יותר למורים ולמשוך להוראה את המוכשרים והמקצועיים ביותר . דרך אחת לעשות זאת היא להשתמש בטכנולוגיה בצורה חכמה . אנחנו כבר עושים מבחנים באינטרנט , התלמידים יכולים להתכונן אליהם בצורה מקוונת . המטרה היא לא להחליף את המורים אלא להגדיל את האפשרויות "
בכתבה אחרת " למערכת החינוך אין עתיד " - מראיין יורם הרפז את פרו' דוד פסיג . לדברי פרו' פסיג מי שלא רוצה לדעת את העתיד היא מערכת החינוך . מערכת החינוך תקועה עמוק בעבר , מתפעלת בתי ספר שנוסדו במאה ה - 19 , בהם מורים שהוכשרו , ברובם , במאה ה- 20 , ומנסים להכין צעירים לחיים במאה ה- 21 . בשיעור האחרון למדנו וטעמנו מעט " מידענות " . פרו' פסיג מתייחס גם לנושא זה ומדבר על "הכפלת המידע " . "כיום המידע מכפיל את עצמו בקצב של כל שנה וחצי -שנתיים . על רקע זה מערכת החינוך חייבת להיפטר מהאשלייה של "כיסוי החומר " , מהנסיון ללמד את כל המידע או את עיקרו . היא חייבת לשאול את עצמה בראש ובראשונה מהו בסיס המידע שיש ללמד . בסיס מידע שיש לו תוחלת חיים ארוכה והיא תשתית לרכישה וליצירת מידע , ידע וחכמה " .

אני ממליצה להיכנס לקישורים של הכתבות . הן מעניינות ונותנות תמונה אחרת על מערכת החינוך .

מידעות - חיפוש מידע באינטרנט - המלצות אישיות

השבועות האחרונים מוצאים אותי משוטטת בין אתרים שונים על מנת לחפש אתרים ומאמרים לעבודות אותן אני נדרשת להכין במסגרת הלימודים . מלאכת החיפוש הופכת להיות קשה יותר ויותר ככל שהדרישות של הקורסים וכן הדרישות מעצמי הופכות להיות מעמיקות יותר ויותר .
חשבתי לנצל מעט את הבלוג שלי על מנת להציג מספר בלוגים ומקורות ( לי ובעיני ) אשר משמשים אותי . לעיתים קישור באחר המקורות הם שמביאים אותי לגלות עולם נוסף ... וכך הלאה וכך הלאה . מרחב אין סופי של מידע .

הבלוג : "שחקי שחקי על חלומות " - אני מכירה אישית את בעלת הבלוג , ומכיון שהיא אינה נחשפת בבלוג שלה , גם אני אשאיר אותו כך . רק עם שמו . בבלוג נמצאים פוסטים שונים , לאו דווקא על עיניניי חינוך אלא כאלו אשר חושפים אותנו למחשבה ולעיון . הבלוג הזה מהווה עבורי אבן שואבת לכתיבה אחרת , מעמיקה , חכמה . בעלת הבלוג מהווה עבורי השראה בכל הנוגע ללימודי במגמת תקשוב . בבלוג נמצאים קישורים לבלוגים נוספים בנושאים : מתמטיקה , חינוך , שפה ותנ"ך. גם הם של ....


הבלוג : "למידה אינטרנט ומה שביניהם " - הבלוג של יענקל . הנ"ל הכירה לי את הבלוג של יענקל . שם ניתן למצוא בפוסטים הרבים קישורים שונים לנושאים הקשורים למגמת הלימוד , וכן מקורות מידע רבים .


מכיון שאת הקישורים האחרים וגם את כתובות הבלוגים אצרף לדלישיוס , לא אהפוך את הבלוג לרשימת מועדפים .
המרחב האינטרנטי אין סופי . תמיד יהיו עוד - עוד בלוגים עוד אתרים אבל לפעמים , רק לפעמים צריך לדעת לעצור , ולהפסיק לחפש . לפחות בכל הנוגע לבלוגים הקשורים לנושאים של חינוך ולמידה , יש לי את המועדפים שלי .

טוויטר

אמנם לא פתחתי חשבון טוויטר ( רציתי , אבל כמה דברים "נעלמו "בדרך ..) , אך הסתקרנתי לדעת מה הפוטנציאל הטומן בחובו כלי זה .
באחד הקישורים מצאתי כי : " עפ"י סקר שערכה לאחרונה אשת החינוך המתוקשב Jane Hart, מספר אנשי החינוך המתוקשב שמאמין בפוטנציאל של טוויטר כסביבת לימוד בחינוך הולך וגדל והם מיקמו בסקר הנוכחי מ2009 את טוויטר במקום ראשון ככלי מתוקשב מבטיח ליישומי חינוך. לא מעטים מאנשי החינוך המתוקשב בארה"ב סבורים כי התקנת מערכת טוויטר ייעודית לכיתה יכולה להגביר את ההתעניינות של התלמידים בנושאים שונים על הפרק. "
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2489&referer=useJsHistoryBack

אברום רותם כותב במאמרו : " רשת מסרים קצרים בחינוך -קפיצת מדרגה בהישג יד " כי שילוב "ציוצים"- דיווחים סדורים של הלומדים במהלך תהליך הלמידה, הנו התפתחות חשובה בשילוב הטכנולוגיות בחינוך אל עבר מורה מקוון, כתה מקוונת ובית ספר מקוון, שניתן ליישם כאן ועכשיו, בכלים חינמיים, לצד הפורטל הבית ספרי.
http://avrumrotem.com/avrum-S/SL/EduTwitter.pdf

מהו טוויטר ?

למידה שיתופית בסביבת ויקי

בשיעור האחרון שמעתי בעניין רב את ד"ר חגית מישר-טל בנושא :
"פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית בהוראה מרחוק מקוונת ".
אחד הנושאים בהם דנה ד"ר מישר-טל היה החשיפה והפומביות של דפי הויקי , האפשרויות השונות הטמונות בכלי על מנת לעקוב אחר רשומות שונות ובדרכים שונות . מצגת מעניינת בנושא :
http://hl.mla.ac.il/info/Course/201020003265000310103421100_Z12139119404835051.ppt#256,1,למידה

מצאתי הקבלה לכך גם בנושא פירסום הבלוג . גם הוא פתוח לכל , נתון לביקורת , מחייב כתיבה עקבית . האפשרות שניתן לתקן פוסטים בכל עת עושה את נושא הפתיחות והפומביות לקל יותר בבלוג .
ד"ר מישר-טל פירסמה מאמר שנושאו : פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית בהוראה מרחוק מקוונת , ובו מצאתי טבלה המשווה בין כתיבה בבלוג לבין כתיבה ועריכה בויקי . בטבלה קיימת התייחסות והשוואה לנושאים :אופן האירגון של הסביבה , חלוקת תפקידים מובנית , הפעולות האפשרויות לסביבה , תוצרים אפשריים לסביבה .

http://hl.mla.ac.il/info/Course/201020003265000310103421100_Z11910628262486831.doc

delicious- ניהול ידע אישי

רשימת מועדפים נוספת ?
בשיעור הקודם למדנו על "דלישיוס" - "יישום המאפשר יצירת רשימת קישורים מועדפים הנגישה מכל מחשב ואינה מוגבלת למחשב האישי " . עד היום רשימת המועדפים שלי - רבה ועשירה - היתה מוגבלת למחשב האישי שלי , או לסירוגין הייתי מעבירה כל קישור חשוב גם למייל , יוצרת שם תיקיות , וכך מצליחה להגיע גם דרך מחשבים אחרים . מסורבל .
ברור לי כי יכולות טכנולוגיות רבות ישנן לדלישיוס ויישומים רבים מעבר ליצירת רשימת מועדפים .
דלישיוס יכול לשמש גם כרשת חברתית וגם לאפשר ניהול ידע אישי . למרות חוסר ידע טכנולוגי , נראה לי כי עם הדרכה בנושא אוכל להשתמש ביעילות בכלי זה .

בכתבה הבאה - מצוינים מספר יתרונות של "דלישיוס " ( שהם החסרונות של רשימת המועדפים הרגילה ) , וכן אפשרויות נוספות לשימוש בכלי .
http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=212412&sid=127

פוסט ראשון - מטרות הבלוג

האביב מביא התחדשות , שינוי וריח פריחה עומד באוויר , כך גם אני - מתחדשת .
בגדים חדשים לילדים ( ולנו ) - ולי : בלוג חדש .
אני מנסה לעלות על כתב את מטרות הבלוג כפי שאני רואה , "בקול שלי " . כרגע - אני עומדת בפני הקושי הטכנולוגי : להכיר את הכלי , את היכולות שלו , את איפיוניו . וגם זו מטרה .
מטרה נוספת : לתעד , לקרוא שוב , לשפר , להוסיף - להמליל את הידע , להביא לידי ביטוי את התובנות מהלמידה .
לנהל רפלקציה תמידית על הלמידה .
מכיון שהפוסט ניתן לשינוי - הריני לוקחת לעצמי את החרות לשנותו , להוסיף , לגרוע ולשפר .
ואם ניתן להעביר את תחושת החרדה - זה המקום .