במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות " בהנחיית ד"ר רחל מינץ וגב' גלית בן צדוק , קראתי מאמר שנושאו "עזרים ללמידה במולטימדיה מבוסססת מחשב " ( Mater & Moreno , 2002 ) . המאמר מציג תיאוריה קוגניטיבית של למידה במולטימדיה הנשענת על שתי תיאוריות :
* תיאוריית עומס קוגניטיבית
* ותיאוריית למידה הבנייתית .
בהסתמך על התיאוריה נבנו מספר עקרונות לעיצוב והדרכה בסביבת למידה במולטימדיה . בפוסט זה ברצוני לסקור עקרונות אלו ולהראות כיצד בעבודתנו היומיומית ניתן ליישמם על מנת להעשיר את ההוראה , וללמד באופן מעניין ומהנה יותר .
1. עקרון הייצוג המרובה - עקרון זה טוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד .
יישום : כל הסבר ייצוגי ולצידו הסבר מילולי עדיף על הסבר מילולי בלבד . תחשבו על הילדים בכיתות שלפעמים "נידונים " להקשיב במשך דקות ארוכות להסבר מייגע , כשחלקם מאבד לאחר זמן קצר את הקשב . אם "נכניס " עזרים ייצוגיים הרי שבכך אנו שוברים את ההסבר המילולי . ( כמה פעמים שמענו : "כמה שהיא מדברת " ..... ) תמונות - היום כשאנו יכולים להעזר באינטרנט , הרי עומדים בפנינו אין ספור תמונות וייצוגים .
2. עקרון הרצף - עקרון זה טוען שעדיף להציג מילים ותמונות המקביל , באופן סימולטני .
יישום : בד בבד . קיימים נושאים שונים שלא ניתן להסבירם ללא הקבלה של ייצוג גרפי . הלומד מקבל 2 ייצוגים של אותו החומר בו זמנית או ברציפות . למשל : שבר . הרי אף אחד מאיתנו לא יתחיל ללמד על מהות השברים ללא ייצוג , תמונה למושג . הדבר צריך להיות בד בבד , תוך כדי ההסבר אנו מראים את התמונה . ( וזה הרי כל כך ברור ... )
3. עקרון הבהירות - הסברי המולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים ויותר מוסיקת רקע וצלילים .
יישום : לא בכל מקום . אנו מדברים על יישומי מולטימדיה - ורק אם יש מקום בהכללת מוסיקה וצלילים , ורק אם הם משרתים את המטרה הלימודים - רק אז כדאי להוסיף . דוגמה : הסיפור העממי - הקלטה של הסיפור עצמו בליווי קולות מתאימים יכולים להעצים את חווית ההאזנה .
4. עקרון הערוץ החושי - עדיף להציג מילים בתיאור שמיעתי מאשר באופן חזותי על המסך .
יישום : הקראה של סיפורי המקרא תוך עיון בטקסט המקראי . אתרים שונים לגיל הרך , העוסקים בהקניית הקריאה והכתיבה משתמשים רבות בעקרון זה .
5. עקרון העודף - עדיף להציג אנימציות ותיאורים מאשר אנימציות , תיאורים וטקסט .
יישום : הוספה של טקסט על מסך יכולה להעמיס על הזיכרון החזותי הפעיל . במילים אחרות : עדיף לתת לתלמידים להתנסות באנימציה וסיפור מאשר באנימציה , סיפור וטקסט . יותר מידי גירויים לא יועילו לתהליך הלימודי .
לסיכום - מתוך העקרונות הנ"ל נובע כי יישום העקרון "הכל במידה " תוך הבנת עקרונות עיצוב חשוב לתכנון של סביבת למידה במולטימדיה .
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תוויות
- אברום רותם (1)
- בלוג (5)
- בלוג חינוכי (2)
- גוגל סייטס (1)
- דגמי הפצת מידע לבלוג (1)
- דוד פסיג (1)
- דלישיוס (1)
- הד החינוך (1)
- ויקי (2)
- חינוך דוט קום (1)
- טוויטר (1)
- טכנולוגיות ידע (1)
- יאנוש קורצ'ק (1)
- יישומים לפתיחת שנה (1)
- מדיניות תקשוב (1)
- מדיניות תקשוב לאומית (2)
- מורה טוב (1)
- מטלה לימודית שיתופית (1)
- ממשק משתמש (1)
- מערכת תוא"ם (1)
- משבר החינוך (3)
- ניהול ידע (1)
- ספר דיגיטלי (1)
- סרטון מגמה (1)
- עמי סלנט (1)
- עתיד מערכת החינוך (1)
- פוסט סיום (1)
- פוסט פרידה (1)
- פורומים (2)
- פיז"ה (1)
- פייסבוק (4)
- פיתוח סביבות למידה מתוקשבות (1)
- פער דיגיטלי (1)
- פרופ' גבי סלומון (1)
- קבוצת דיון (1)
- רשתות חברתיות (1)
- שילוב פייסבוק בהוראה (4)
- delicious (1)
- SECTIONS (1)
- WEB2.0 (1)
נעמי היקרה,
השבמחקקראתי את הפוסט החשוב שכתבת, ואני מסכימה איתך כי יש לשקול בכובד ראש את תהליך הבנייה והפיתוח של אינטראקציה לפי העקרונות שהעלית, לא רק לשם הנאה ועניין אלא גם ובעיקר על מנת להפיק תועלת ולעורר את המוטיבציה אצל התלמידים אשר תוביל אותם ללמידה משמעותית יותר.
ממני, איריס.
נעמי,
השבמחקקראתי את הפוסט המעניין שכתבת, העקרונות שהעלית מתוך המאמר אכן חשובים לנו בבואנו לפתח או לבחון אינטראקציה לימודית, לפני שאנו מביאים אותה לתלמידינו. אכן, "הכל במידה", מתאים מאוד לפיתוח האינטראקציה ומתאים, למעשה לכל פיתוח לימודי- חינוכי.
דורית
לפעמים כדאי גם לשקול במהלך התכנון והבניה של האינטרקציה את האפשרות לשינויים נוחים לאחר משוב מהתלמידים. בעיקר כאשר מדובר בכלים טכנולוגים ובמדית האינטרנט המאפשרים שינויים בקלות יחסית שלא כמו בדפוס.
השבמחק