יכולתי להיכנס לעורך , ולהוסיף את הסרטון.
אבל רציתי לתת לו מקום מיוחד .
פוסט רק לסרטון פרידה .
ותודה ענקית לנעמי ואביגיל !!
יום חמישי, 10 בפברואר 2011
יום רביעי, 9 בפברואר 2011
פוסט פרידה
יום רביעי - 24.3.2010 : פוסט ראשון - מטרות הבלוג .
הפוסט הראשון היה קצר ( וחרדתי .. ) כתבתי על הקושי הטכני של הכלי , וציינתי כמה מטרות : לתעד , לקרוא , לשפר , להוסיף , להמליל את הידע , להביא לידי ביטוי את התובנות מהלמידה ולנהל רפלקציה תמידית על הלמידה .
יום רביעי - 9.2.2011 - פוסט פרידה .
היום ממרחק של זמן כשאני קוראת את הפוסטים הראשונים אני מבינה שעברתי תהליך . מסיקור של כתבות ומאמרים בתחילת הכתיבה , אני מביעה היום את דעתי , מתרגזת , מסכימה , שוללת , קוראת ( אבל אחרת ) מביאה דברים של כותבים , אבל כבר לא מסתפקת רק בזה .
יש משהו מרגש לראות תהליך מתחילתו ועד ... ( אולי עוד אחזור הנה ? ) הבלוג הרחיב את הידיעות שלי , כתבתי רק על מה שמעניין אותי , כאשר למדנו נושא כלשהו - מצאתי עצמי מחפשת עוד מקורות מידע , עוד צדדים . כתבות , מאמרים הביאו אותי לכתיבה ואחר לשיח על עיקרי הדברים , חלק מהפוסטים " הבאתי " גם לחדר המורים . התחלתי לומר "קראתי ש .." ו : " כתבתי על .. " והשיח הפך להיות יותר מדויק , יותר מקצועי . נהניתי לומר שיש לי בלוג מקצועי , ולעיתים הרגשתי שנוסף לי עוד ס"מ לגובה .
אני חוזרת למטרות שעליהן כתבתי בפוסט הראשון .
הצבתי לעצמי מטרות שונות : קראתי הרבה מאוד כתבות ומאמרים , בלוגים אחרים , מחקרים שונים בתחום התקשוב וההוראה ,
קראתי במהלך החודשים האחרונים בלוגים של עמיתים , על חלקם הגבתי , מכולם למדתי והשכלתי .
ניסיתי להביא לכאן את התובנות שלי מהלמידה , ולנהל רפלקציה על הלמידה . לא תמיד הצלחתי . אני קוראת בלוגים אחרים - ומתפעלת מהניסוח , מעוצמת הדברים , מהתובנות . אבל זה שלהם - והבלוג שלי הוא שלי , ולמרות כל הערות שהיו ועוד יהיו - אני גאה בו ( ובעצמי ) .
בניגוד לרוב העמיתים במגמה לא הגעתי ממקום של תקשוב . הרקע שלי היה חינוכי "רגיל " ללא קשר לתקשוב . ולמרות זאת דווקא המגמה הזו סיקרנה אותי , אני לא רכזת מחשבים , אני לא מלמדת מחשבים , אני לא אחראית על שום אתר בית ספרי , אבל ידעתי שזו המגמה היחידה שיכולה להביא אותי ללמוד לתואר . מתוך חוסר הידיעה - נבע הרצון . הכתיבה בבלוג ענתה לא פעם על אותו פער ביני לבין שאר העמיתים במגמה . הרגשתי לא פעם כמה הם יודעים וכמה אני לא , ואילו כאן בבלוג - אני כמעט כמוהם : גם אני כותבת בלוג , קוראת , מתייחסת , מעריכה , מגיבה . כאן במקום הזה ( המקום שלי ! ) - הפער הצטמצם .
לסיום - אני רוצה להודות :
לכותבת הבלוג " שחקי שחקי על חלומות " - את ההחלטה להגיע למגמת תקשוב קיבלתי בעקבותיך . ראיתי את הזוהר בעיניים ואת האמונה שלך שתקשוב היא דרך ההוראה הנכונה . הידע הפדגוגי שלך ,הכתיבה החכמה והאינטלגנטית , המילים שאת עושה בהן כבשלך , הידע הטכנולוגי , דרך העבודה שלך והבלוג המדהים שלך ( שאין שני לו ! ) . אני עובדת לצידך וגאה כל יום להיות חברה לדרך ולחיים .
לכל עמיתי במגמה - איתכם קיטרתי , שמחתי , התעצבנתי , שיתפתי . הייתם לי שותפים ללמידה ולכתיבה .
לאיריס - שיעור ראשון ואני מתיישבת בכיתה . במקרה את לידי . מאז אני מודה ליד המקרה . לא יכולתי לבקש לי חברת צוות , מלווה , עמיתה וחברה מדהימה כפי שאת ! העבודה המשותפת היתה פוריה , הדיונים והשיחות מעמיקים ונבונים .מודה לך על עזרתך , תמיכתך והיד המושטת תמיד . ( ועל ארוחות הבוקר הנפלאות ) .
לד"ר גילה קורץ - לגילה של התקשוב - תודה על ההתיחסות האישית והמקצועית . אין זה מובן מאליו במוסדות להשכלה גבוהה ללמוד תחת שרביט מקצועי כל כך ויחד עם זאת אנושי . אני רואה זכות גדולה ללמוד במגמה , ועל כך תודה !
יום רביעי - 9.2.2011 - סיימתי .
הפוסט הראשון היה קצר ( וחרדתי .. ) כתבתי על הקושי הטכני של הכלי , וציינתי כמה מטרות : לתעד , לקרוא , לשפר , להוסיף , להמליל את הידע , להביא לידי ביטוי את התובנות מהלמידה ולנהל רפלקציה תמידית על הלמידה .
יום רביעי - 9.2.2011 - פוסט פרידה .
היום ממרחק של זמן כשאני קוראת את הפוסטים הראשונים אני מבינה שעברתי תהליך . מסיקור של כתבות ומאמרים בתחילת הכתיבה , אני מביעה היום את דעתי , מתרגזת , מסכימה , שוללת , קוראת ( אבל אחרת ) מביאה דברים של כותבים , אבל כבר לא מסתפקת רק בזה .
יש משהו מרגש לראות תהליך מתחילתו ועד ... ( אולי עוד אחזור הנה ? ) הבלוג הרחיב את הידיעות שלי , כתבתי רק על מה שמעניין אותי , כאשר למדנו נושא כלשהו - מצאתי עצמי מחפשת עוד מקורות מידע , עוד צדדים . כתבות , מאמרים הביאו אותי לכתיבה ואחר לשיח על עיקרי הדברים , חלק מהפוסטים " הבאתי " גם לחדר המורים . התחלתי לומר "קראתי ש .." ו : " כתבתי על .. " והשיח הפך להיות יותר מדויק , יותר מקצועי . נהניתי לומר שיש לי בלוג מקצועי , ולעיתים הרגשתי שנוסף לי עוד ס"מ לגובה .
אני חוזרת למטרות שעליהן כתבתי בפוסט הראשון .
הצבתי לעצמי מטרות שונות : קראתי הרבה מאוד כתבות ומאמרים , בלוגים אחרים , מחקרים שונים בתחום התקשוב וההוראה ,
קראתי במהלך החודשים האחרונים בלוגים של עמיתים , על חלקם הגבתי , מכולם למדתי והשכלתי .
ניסיתי להביא לכאן את התובנות שלי מהלמידה , ולנהל רפלקציה על הלמידה . לא תמיד הצלחתי . אני קוראת בלוגים אחרים - ומתפעלת מהניסוח , מעוצמת הדברים , מהתובנות . אבל זה שלהם - והבלוג שלי הוא שלי , ולמרות כל הערות שהיו ועוד יהיו - אני גאה בו ( ובעצמי ) .
בניגוד לרוב העמיתים במגמה לא הגעתי ממקום של תקשוב . הרקע שלי היה חינוכי "רגיל " ללא קשר לתקשוב . ולמרות זאת דווקא המגמה הזו סיקרנה אותי , אני לא רכזת מחשבים , אני לא מלמדת מחשבים , אני לא אחראית על שום אתר בית ספרי , אבל ידעתי שזו המגמה היחידה שיכולה להביא אותי ללמוד לתואר . מתוך חוסר הידיעה - נבע הרצון . הכתיבה בבלוג ענתה לא פעם על אותו פער ביני לבין שאר העמיתים במגמה . הרגשתי לא פעם כמה הם יודעים וכמה אני לא , ואילו כאן בבלוג - אני כמעט כמוהם : גם אני כותבת בלוג , קוראת , מתייחסת , מעריכה , מגיבה . כאן במקום הזה ( המקום שלי ! ) - הפער הצטמצם .
לסיום - אני רוצה להודות :
לכותבת הבלוג " שחקי שחקי על חלומות " - את ההחלטה להגיע למגמת תקשוב קיבלתי בעקבותיך . ראיתי את הזוהר בעיניים ואת האמונה שלך שתקשוב היא דרך ההוראה הנכונה . הידע הפדגוגי שלך ,הכתיבה החכמה והאינטלגנטית , המילים שאת עושה בהן כבשלך , הידע הטכנולוגי , דרך העבודה שלך והבלוג המדהים שלך ( שאין שני לו ! ) . אני עובדת לצידך וגאה כל יום להיות חברה לדרך ולחיים .
לכל עמיתי במגמה - איתכם קיטרתי , שמחתי , התעצבנתי , שיתפתי . הייתם לי שותפים ללמידה ולכתיבה .
לאיריס - שיעור ראשון ואני מתיישבת בכיתה . במקרה את לידי . מאז אני מודה ליד המקרה . לא יכולתי לבקש לי חברת צוות , מלווה , עמיתה וחברה מדהימה כפי שאת ! העבודה המשותפת היתה פוריה , הדיונים והשיחות מעמיקים ונבונים .מודה לך על עזרתך , תמיכתך והיד המושטת תמיד . ( ועל ארוחות הבוקר הנפלאות ) .
לד"ר גילה קורץ - לגילה של התקשוב - תודה על ההתיחסות האישית והמקצועית . אין זה מובן מאליו במוסדות להשכלה גבוהה ללמוד תחת שרביט מקצועי כל כך ויחד עם זאת אנושי . אני רואה זכות גדולה ללמוד במגמה , ועל כך תודה !
יום רביעי - 9.2.2011 - סיימתי .
יום ראשון, 16 בינואר 2011
חינוך דוט קום
שבועיים שלא כתבתי . כאשר בעיתונים כותבים בכותרות ראשיות על מחלת השפעת , הפכתי לאחת מהסטטיסטיקה : חולה בשפעת . דגירה , מחלה והתאוששות איטית . שרק נהיה בריאים.
קיבלתי את הגליון החדש של הד החינוך . גם בפוסטים קודמים כתבתי על כך שאני מוצאת מידי פעם גיליונות מעניינים ומרתקים . הגליון הפעם מציג גישות שונות לחינוך המתוקשב . בכל מאמר מובלעת תשובה על שאלת החצי מיליארד שקלים : מחשוב ההוראה - רע או טוב לחינוך ?
לפני שאכנס לנבכי הגליון אני רוצה ושמחה להציע בפניכם את הכתבה של איילת פישביין ( הד מקומי ) על בית הספר שבו אני עובדת : "נופים " ראש העין . ( עמ' 11-12 ) . בית הספר הינו בית ספר ניסויי לנושא "צרכנות פנאי נבונה "
מתוך כתבות ומאמרים רבים ומעניינים בחרתי לכתוב בפוסט על המאמר " מחשבים בכיתה והמורה בפינה " מאת ד"ר עוזי מלמד .
ד"ר עוזי מלמד מתאר במאמרו חסמים עיקריים אשר גורמים לטכנולוגיות התקשוב להיתקע בשער בית הספר ובדלת הכיתה .
1 - תשתיות - כאשר תשתיות התקשוב אינן זמינות למורה ולתלמידיו אי אפשר לשלבן בהוראה ובלמידה . בסיסי - לא ? אבל גם כאשר ישנן תשתיות יש לשים לב מה נעשה איתן : פייסבוק , "העתק הדבק " או עבודה באתר הבית ספרי ?
2 - שליטה בטכנולוגיות התקשוב - והכוונה לשליטה לא רק במנועי חיפוש או גליון אלקטרוני וכו' אלא להכיר כלים לשיתוף מידע ומסמכים ולדעת לפתוח ולנהל קבוצות ברשתות החברתיות , להכיר כלים לארגון ועיבוד מידע , כלים אשר ישמשו ללמידה אוטונומית , ללמידה שיתופית , לחקר , לדיונים , לפתרון דילמות ולאסטרטגיות הוראה אחרות.
3 - מטרות חינוכיות חדשות - כדי שמורים יאמצו פדגוגיות המתאימות למאה העשרים ואחת עליהם להבין את "מיומנויות המאה העשרים ואחת " , ולהכיר מודלים לדידקטיקות המפתחות אותן . כיום רוב המורים אינם נחשפים למודלים אלו . רוב המרצים מקנים את תורתם הסדורה "מן הקתדרה " , תלמידיהם קשובים למוצא פיהם "והחדשנים " שביניהם מקפידים להקליד כל מילה במחשב הנייד . ( אז איפה זה מציב אותי ? ) - נראה לי שבמגמת התקשוב כן אמצו את הפדגוגיות החדשות מתוך הכרה של המטרות החינוכיות החדשות .
4 - תרבות בית ספרית - כאשר תרבות בית הספר לוחצת ל "שיפור ההישגים הלימודיים " - המורה לא יסטה מנושאי הלימוד המוכתבים מראש . ( ואני שמעתי מורה שאמרה לי : "או מיצבים או תקשוב . אי אפשר את שניהם " ויש בזה משהו .. )
5 - מדיניות ומציאות - המורים נאלצים להתמודד עם הפער שיש בין קווי המדיניות והיעדים הכללים של החינוך לבין יעדי התקשוב והמטלות שהם נדרשים ליישם בפועל בכיתה . על פי הבנתי : תוכנית לימודים מוכתבת מראש , דרישה להישגים , עבודה בתכנים מוכתבים מראש - כל אלו מיצרים את כניסת התקשוב לכיתה .
6 - " והמורה בפינה " - מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב - נדרשים למאמץ לא מבוטל . המורים זקוקים לתמיכה , ( טכנית ופדגוגית ) השתלמויות ובעיקר להבנה : שרק בכוחם של המורים ניתן יהיה לעבור את סף הדלת .
אני יודעת שהדלת של רובנו , בוגרי המגמה , פתוחה . מקווה שנוכל להתגבר על החסמים .
קיבלתי את הגליון החדש של הד החינוך . גם בפוסטים קודמים כתבתי על כך שאני מוצאת מידי פעם גיליונות מעניינים ומרתקים . הגליון הפעם מציג גישות שונות לחינוך המתוקשב . בכל מאמר מובלעת תשובה על שאלת החצי מיליארד שקלים : מחשוב ההוראה - רע או טוב לחינוך ?
לפני שאכנס לנבכי הגליון אני רוצה ושמחה להציע בפניכם את הכתבה של איילת פישביין ( הד מקומי ) על בית הספר שבו אני עובדת : "נופים " ראש העין . ( עמ' 11-12 ) . בית הספר הינו בית ספר ניסויי לנושא "צרכנות פנאי נבונה "
מתוך כתבות ומאמרים רבים ומעניינים בחרתי לכתוב בפוסט על המאמר " מחשבים בכיתה והמורה בפינה " מאת ד"ר עוזי מלמד .
ד"ר עוזי מלמד מתאר במאמרו חסמים עיקריים אשר גורמים לטכנולוגיות התקשוב להיתקע בשער בית הספר ובדלת הכיתה .
1 - תשתיות - כאשר תשתיות התקשוב אינן זמינות למורה ולתלמידיו אי אפשר לשלבן בהוראה ובלמידה . בסיסי - לא ? אבל גם כאשר ישנן תשתיות יש לשים לב מה נעשה איתן : פייסבוק , "העתק הדבק " או עבודה באתר הבית ספרי ?
2 - שליטה בטכנולוגיות התקשוב - והכוונה לשליטה לא רק במנועי חיפוש או גליון אלקטרוני וכו' אלא להכיר כלים לשיתוף מידע ומסמכים ולדעת לפתוח ולנהל קבוצות ברשתות החברתיות , להכיר כלים לארגון ועיבוד מידע , כלים אשר ישמשו ללמידה אוטונומית , ללמידה שיתופית , לחקר , לדיונים , לפתרון דילמות ולאסטרטגיות הוראה אחרות.
3 - מטרות חינוכיות חדשות - כדי שמורים יאמצו פדגוגיות המתאימות למאה העשרים ואחת עליהם להבין את "מיומנויות המאה העשרים ואחת " , ולהכיר מודלים לדידקטיקות המפתחות אותן . כיום רוב המורים אינם נחשפים למודלים אלו . רוב המרצים מקנים את תורתם הסדורה "מן הקתדרה " , תלמידיהם קשובים למוצא פיהם "והחדשנים " שביניהם מקפידים להקליד כל מילה במחשב הנייד . ( אז איפה זה מציב אותי ? ) - נראה לי שבמגמת התקשוב כן אמצו את הפדגוגיות החדשות מתוך הכרה של המטרות החינוכיות החדשות .
4 - תרבות בית ספרית - כאשר תרבות בית הספר לוחצת ל "שיפור ההישגים הלימודיים " - המורה לא יסטה מנושאי הלימוד המוכתבים מראש . ( ואני שמעתי מורה שאמרה לי : "או מיצבים או תקשוב . אי אפשר את שניהם " ויש בזה משהו .. )
5 - מדיניות ומציאות - המורים נאלצים להתמודד עם הפער שיש בין קווי המדיניות והיעדים הכללים של החינוך לבין יעדי התקשוב והמטלות שהם נדרשים ליישם בפועל בכיתה . על פי הבנתי : תוכנית לימודים מוכתבת מראש , דרישה להישגים , עבודה בתכנים מוכתבים מראש - כל אלו מיצרים את כניסת התקשוב לכיתה .
6 - " והמורה בפינה " - מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב - נדרשים למאמץ לא מבוטל . המורים זקוקים לתמיכה , ( טכנית ופדגוגית ) השתלמויות ובעיקר להבנה : שרק בכוחם של המורים ניתן יהיה לעבור את סף הדלת .
אני יודעת שהדלת של רובנו , בוגרי המגמה , פתוחה . מקווה שנוכל להתגבר על החסמים .
יום שני, 3 בינואר 2011
המורה - עשיתי לך לייק
המורה - עשיתי לך לייק .
היום ( 3.1.2011 ) הופיעה כתבה בעיתון ידיעות אחרונות ,מאת : תמר טרבלסי - חדד .נושא הכתבה הוא על יחסי התקשורת וההתקשרות בין המורים והתלמידים בפייסבוק ועל כך שמשרד החינוך מנסה עתה לגבש כללים להתנהלות מורים ברשת החברתית . האמת : כשקראתי את כותרת המשנה , התרגזתי . התנהלות מורים ? אנחנו יודעים להתנהל , לא ? אולי התנהלות תלמידים ? חשבתי - עוד משהו שמשרד החינוך מפיל עלינו , לחנך דווקא אותנו ? ומה על הילדים ? אז על מה דובר ?
נדמה שכשמדברים על קשרים בין מורים לתלמידים בפייסבוק , לאלמנט ההפתעה יש תפקיד מפתח : התלמידים מופתעים לגלות שהמורה שלהם הוא גם אדם פרטי עם חיי חברה פעילים , שיוצא לחופשה , מעלה תמונות והגיגים . המורים , מצידם - מופתעים לגלות עד כמה הפייסבוק הוא מגרש המשחקים החדש של התלמידים .
אם פעם הקשר בין המורה לתלמיד התקיים באופן בלעדי בין כותלי בית הספר , הרי שהיום , בעידן הרשתות החברתיות , אין לו גבולות של זמן ומקום . " לצד הרווחים הפדגוגים והאישיים שאפשר להפיק מהקשרים ומהאינטראקציות עם תלמידים ברשת החברתית , רוב המורים עדיין לא מודעים לבעייתיות הנובעת מקשר שכזה " .ד"ר אברהם רותם , מומחה לתקשוב , שניסח את המסמך עם עידית אבני .
אפשרות אחת שהוצעה על מנת להתגבר על נושא החשיפה האישית בפייסבוק הוא לפתוח דף פייסבוק כיתתי . בדרך זו המורה נמצא צעד אחד לפני התלמידים ולחשוב איך להפעיל את הפייסבוק לטובתו ולטובת התלמידים בלי ליפול בפח .
ד"ר יצחק קדמן - המועצה לשלום הילד - אומר כי " ראוי לזכור שכבוד הדדי אינו בהכרח טשטוש גבולות וערבוב תפקידים . מורים הם מורים ותלמידים הם תלמידים , ואין כל צורך בהפיכת המורים והתלמידים לחברים . חברות בפייסבוק אינה צריכה וגם אינה יכולה להוות תחליף לדאגת מורה לתלמיד וליחסי כבוד הדדי ואמון " .
בכתבה דובר בקצרה על למה כן להציע חברות לתלמידים , ולמה לא .
אז למה כן ? ** שיפור תדמית המורה בעיני תלמידיו . ( מורה שיש לו פייסבוק נחשב " מעודכן " ) . ** יכולת לעקוב בזמן אמת אחרי חיי החברה בכיתה ( חרמות , ריבים , עלבונות וכו' ) .
ולמה לא ? ** חשיפת חייו הפרטיים של המורה לעיני תלמידיו גם בהקשרים לא רצויים . ** טשטוש גבולות בין התבטאויות מותרות ואסורות ביחסים בין מורה לתלמיד .
קישור למאמר : " המורה במלכודת הרשת החברתית - מורה או חבר ? "
ואתם ? ? למה כן או למה לא ?
אני ? אני - לא . כבר כתבתי שאני לא מוכנה להיות חברה של התלמידים שלי ולא מוכנה שהן יהיו החברים שלי . עם כל הדעות אשר קוראות להתחבר לילדים אני נמצאת אולי ( לא אולי - בטוח ! ) בדור אחר . אני פתוחה וקשובה לכל השינויים הטכנולוגיים , לכניסת הרשתות החברתיות , אבל : עד כאן ! התלמידים שלי הם לא חלק מהחיים הפרטיים שלי . יש לי פייסבוק , לעיתים כאשר אני עובדת מול המחשב ( למשל - ברגע זה ממש ) הפייס פתוח ואני יכולה או לא , לדבר עם מי שאני רוצה . לפעמים עולה חברה אבל לי "אין חשק " לדבר - אז אני לא עונה . עכשיו אפשר לתאר מה היה קורה במצב זה אם במקום חברה היה עולה תלמיד , ולא הייתי עונה לו .
אז אמרתי כבר " עד כאן " ! ואני אומרת שוב . אני אוהבת את הפייסבוק שלי , את הרשת שלי , יש בדף שלי תמונות , וסרטונים , ומידי פעם אני מגיבה . כשאני רוצה . או לא מגיבה - כשאני לא רוצה . אני לא מקשרת את דף הפייס שלי לכאן . מי שרוצה להיות "חבר " שלי בפייס יודע איך למצוא אותי .
סרטון ברור על מה אפשר לעשות עם פייסבוק בהוראה :
יום ראשון, 26 בדצמבר 2010
טכנולוגיות ידע בארגון חינוכי
הכותרת מוכרת ?
נכון. זוהי הכותרת של העבודה בקורס " הערכת טכנולוגיות ידע " . התבקשנו להכין עבודה ולבחור בטכנולוגיות ידע אשר לא קיימות בבית הספר . איריס , שותפתי הכירה לי את מערכת "Smart School " אשר אוספת ומנתחת השגים , הערות , מנהל של תלמידי בית הספר , הכנת תעודות . לנו בבית הספר אין מערכת כזו , וכל איסוף נתונים כלשהו נעשה באופן ידני , או ממוחשב בדרך מסוימת ( טבלאות פשוטות של אקסל או וורד ) . התחלנו לערוך את המשימה ולבדוק את מאפייני ה -
SECTIONS - לגבי התוכנה / המערכת . מודל ה - SECTIONS - הינו מודל הבוחן 8 מאפיינים של מערכת טכנולוגית .
מהם המאפיינים ?
(STUDENTS) סטודנטים: מה ידוע לגבי הסטודנטים- או סטודנטים פוטנציאליים- ומהי ההתאמה של הטכנולוגיה לקבוצה או טווח זה של סטודנטים?
E – EASE OF USE and RELIABILITY - קלות השימוש ואמינות: כמה קל למורים ולסטודנטים להשתמש בטכנולוגיה? כמה אמינה ובדוקה היא?
C- COSTS- עלויות: מהו מבנה העלות של כל טכנולוגיה? מהי עלות היחידה עבור הלומד?
T – TEACHING and LEARNING - הוראה ולמידה: אילו סוגי למידה נדרשים? אילו גישות הדרכה יענו על הדרישות הללו? מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר לתמיכה בהוראה ולמידה זו?
I –INTERACTIVITY- אינטראקטיביות: איזה אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה הספציפית?
O – ORGANIZATIONAL ISSUES נושאים ארגוניים: מהן הדרישות הארגוניות, והחסמים שיש להסיר לפני שהטכנולוגיה יכולה להיות בשימוש בצורה מוצלחת? אילו שינויים בארגון יש לעשות?
N – NOVELTY - חידוש: כמה חדשנית הטכנולוגיה?
S – SPEED- מהירות: כמה מהר ניתן להרכיב קורסים באמצעות הטכנולוגיה? כמה מהיר ניתן לשנות את החומרים?
לאחר מספר שעות בה כתבנו ובחנו את המערכת אותה בחרנו הגענו למסקנה ( מדאיגה ) שישנם נושאים רבים מידי שלא יוכלו לקבל מענה . המערכת אותה בחרנו אינה מתאימה למאפיין : הוראה ולמידה לדוגמה . אין במערכת מאפיין זה והרי ברור ( אחרי מספר שעות - הכל ברור... ) שחייבים מאפיין זה . אינטראקטיביות - אין .
לאחר התייעצות עם גילה , הובהר לנו שעלינו להחליף טכנולוגיה .
עכשיו היה ברור לנו שאנו חייבים לבחור טכנולוגיה אשר תענה על כל המאפיינים . בחרנו לאחר חיפושים והתלבטויות במערכת ה - Google - Sites מערכת שניתן לבנות בעזרתה אתר בית ספרי או אתר מקצוע . אנו בחרנו באתר מקצוע - אנגלית .
קצת על מאפייני המערכת :
שם הטכנולוגיה- גוגל סייטס
גוגל סייטס היא פלטפורמת האתרים של גוגל. זוהי פלטפורמה ידידותית, אשר מאפשרת למשתמשים בה בניית אתר בחינם. בעזרתה ניתן לבנות אתרים אישיים, אתרי תדמית, אתרי עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, פלטפורמת גוגל סייטס יכולה לעזור לעבודה עם פרויקטים שונים: סיכום חומר, עבודה על פרויקטים, ארגון פרוייקטים.
אין הגבלה על מספר האתרים שאפשר להקים בעזרת גוגל סייטס, ואין צורך לשלם על אחסון האתר. יחד עם זאת גוגל סייטס מוגבל בנפחו.
יתרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• בניית האתר היא חינמית.
• קיימת קלות ונוחות למשתמש בבניית האתר ותפעולו.
• האחסון נעשה על ידי גוגל והוא בחינם .
• גוגל סייטס מתקשר טוב עם מוצרי גוגל האחרים כגון גוגל דוקס, גוגל קלנדר.
• בגוגל סייטס קיימת תמיכה בעברית.
• ריכוז ואיסוף חומר לימודי או אחר מסוגים שונים באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם משתמשים אחרים. (השיתוף מוגדר בהתאמה אישית).
• ניתן להשתמש בגוגל סייטס על מנת לערוך סקרים מסוגים שונים. ישנה אפשרות לשלב טפסים של גוגל דוקס.
חסרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• השירות עדיין סובל מכמה בעיות טכניות שזקוקות לקבל טיפול. אם מדובר בשילוב בעייתי של אנגלית ועברית, או בעובדה שלא ניתן להעלות כלים, תמונות וקליפים משירותים שאינם של גוגל, כמו פליקר למשל.
• גוגל סייטס יכולה להחליט שהאתר לא ראוי ולסגור אותו.
• גוגל עוקבים אחר כל אחד מדפי הטיוטה של האתר. למשל , אם עורכים את הדף כמה פעמים גוגל שומר את כל העריכות הקודמות.
• הפלטפורמה של גוגל עלולה להיסגר בעתיד ו/או לעלות כסף.
• נפח האתר הוא מוגבל ל 100MB .
• אפשרויות הגיוון של האתר הן מוגבלות יחסית - יש פריסה מאוד מוגבלת של דפים ואפשרויות
נכון. זוהי הכותרת של העבודה בקורס " הערכת טכנולוגיות ידע " . התבקשנו להכין עבודה ולבחור בטכנולוגיות ידע אשר לא קיימות בבית הספר . איריס , שותפתי הכירה לי את מערכת "Smart School " אשר אוספת ומנתחת השגים , הערות , מנהל של תלמידי בית הספר , הכנת תעודות . לנו בבית הספר אין מערכת כזו , וכל איסוף נתונים כלשהו נעשה באופן ידני , או ממוחשב בדרך מסוימת ( טבלאות פשוטות של אקסל או וורד ) . התחלנו לערוך את המשימה ולבדוק את מאפייני ה -
SECTIONS - לגבי התוכנה / המערכת . מודל ה - SECTIONS - הינו מודל הבוחן 8 מאפיינים של מערכת טכנולוגית .
מהם המאפיינים ?
(STUDENTS) סטודנטים: מה ידוע לגבי הסטודנטים- או סטודנטים פוטנציאליים- ומהי ההתאמה של הטכנולוגיה לקבוצה או טווח זה של סטודנטים?
E – EASE OF USE and RELIABILITY - קלות השימוש ואמינות: כמה קל למורים ולסטודנטים להשתמש בטכנולוגיה? כמה אמינה ובדוקה היא?
C- COSTS- עלויות: מהו מבנה העלות של כל טכנולוגיה? מהי עלות היחידה עבור הלומד?
T – TEACHING and LEARNING - הוראה ולמידה: אילו סוגי למידה נדרשים? אילו גישות הדרכה יענו על הדרישות הללו? מהן הטכנולוגיות הטובות ביותר לתמיכה בהוראה ולמידה זו?
I –INTERACTIVITY- אינטראקטיביות: איזה אינטראקציה מאפשרת הטכנולוגיה הספציפית?
O – ORGANIZATIONAL ISSUES נושאים ארגוניים: מהן הדרישות הארגוניות, והחסמים שיש להסיר לפני שהטכנולוגיה יכולה להיות בשימוש בצורה מוצלחת? אילו שינויים בארגון יש לעשות?
N – NOVELTY - חידוש: כמה חדשנית הטכנולוגיה?
S – SPEED- מהירות: כמה מהר ניתן להרכיב קורסים באמצעות הטכנולוגיה? כמה מהיר ניתן לשנות את החומרים?
לאחר מספר שעות בה כתבנו ובחנו את המערכת אותה בחרנו הגענו למסקנה ( מדאיגה ) שישנם נושאים רבים מידי שלא יוכלו לקבל מענה . המערכת אותה בחרנו אינה מתאימה למאפיין : הוראה ולמידה לדוגמה . אין במערכת מאפיין זה והרי ברור ( אחרי מספר שעות - הכל ברור... ) שחייבים מאפיין זה . אינטראקטיביות - אין .
לאחר התייעצות עם גילה , הובהר לנו שעלינו להחליף טכנולוגיה .
עכשיו היה ברור לנו שאנו חייבים לבחור טכנולוגיה אשר תענה על כל המאפיינים . בחרנו לאחר חיפושים והתלבטויות במערכת ה - Google - Sites מערכת שניתן לבנות בעזרתה אתר בית ספרי או אתר מקצוע . אנו בחרנו באתר מקצוע - אנגלית .
קצת על מאפייני המערכת :
שם הטכנולוגיה- גוגל סייטס
גוגל סייטס היא פלטפורמת האתרים של גוגל. זוהי פלטפורמה ידידותית, אשר מאפשרת למשתמשים בה בניית אתר בחינם. בעזרתה ניתן לבנות אתרים אישיים, אתרי תדמית, אתרי עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, פלטפורמת גוגל סייטס יכולה לעזור לעבודה עם פרויקטים שונים: סיכום חומר, עבודה על פרויקטים, ארגון פרוייקטים.
אין הגבלה על מספר האתרים שאפשר להקים בעזרת גוגל סייטס, ואין צורך לשלם על אחסון האתר. יחד עם זאת גוגל סייטס מוגבל בנפחו.
יתרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• בניית האתר היא חינמית.
• קיימת קלות ונוחות למשתמש בבניית האתר ותפעולו.
• האחסון נעשה על ידי גוגל והוא בחינם .
• גוגל סייטס מתקשר טוב עם מוצרי גוגל האחרים כגון גוגל דוקס, גוגל קלנדר.
• בגוגל סייטס קיימת תמיכה בעברית.
• ריכוז ואיסוף חומר לימודי או אחר מסוגים שונים באופן עצמאי או בשיתוף פעולה עם משתמשים אחרים. (השיתוף מוגדר בהתאמה אישית).
• ניתן להשתמש בגוגל סייטס על מנת לערוך סקרים מסוגים שונים. ישנה אפשרות לשלב טפסים של גוגל דוקס.
חסרונות מרכזיים לבניית אתר בגוגל סייטס:
• השירות עדיין סובל מכמה בעיות טכניות שזקוקות לקבל טיפול. אם מדובר בשילוב בעייתי של אנגלית ועברית, או בעובדה שלא ניתן להעלות כלים, תמונות וקליפים משירותים שאינם של גוגל, כמו פליקר למשל.
• גוגל סייטס יכולה להחליט שהאתר לא ראוי ולסגור אותו.
• גוגל עוקבים אחר כל אחד מדפי הטיוטה של האתר. למשל , אם עורכים את הדף כמה פעמים גוגל שומר את כל העריכות הקודמות.
• הפלטפורמה של גוגל עלולה להיסגר בעתיד ו/או לעלות כסף.
• נפח האתר הוא מוגבל ל 100MB .
• אפשרויות הגיוון של האתר הן מוגבלות יחסית - יש פריסה מאוד מוגבלת של דפים ואפשרויות
יום שני, 20 בדצמבר 2010
משבר החינוך - מספרים ועובדות
משבר החינוך
עוד פוסט על משבר החינוך ?
עוד פוסט על משבר החינוך ?
את הנתונים הבאים לקחתי מתוך המצגת של ד"ר יפה בן עמי , במסגרת הקורס " מדעי החינוך במאה ה- 21 " . תוך כדי עבודה על הפוסט קראתי את הכתבה אשר התפרסמה היום בעיתון "הארץ " " מבחן פיז"ה: ישראל במקום ה-49 מתוך 64 ביחס מחשבים-תלמידים " .בהמשך הפוסט אתייחס לכתבה .
לב ליבו של "המשבר" מתייחס לממוצע הישגים נמוך בלימודים. הוא תועד במחקרים בינ"ל כמו של IEA או ,OECD אך הסיבות לממוצע הנמוך לכאורה לא הובהרו ולכן הניסיונות לתקן את המצב באמצעות רפורמות למיניהן אינם מבוססים על דיאגנוזה של המשבר. לא נמצא קשר בין הרפורמה לבין ההישגים הלימודיים , זה תוצאה של משבר עמוק הרבה יותר .
היקף הזכאות לבגרות - אחוז הזכאים לבגרות : יש עלייה קטנה בהישגים לבגרות . 20 אוניברסיטאות מארה"ב מתחרות על קבלת ישראלים לתואר MBA- יולי 2010 . הבוגרים שמחוזרים כיום למדו לפני 10 שנים .
בעייה שלישית - תכנית לימודים – יש דבר כזה? אין דיון בסוגייה הזו , היא מאוד מורכבת . פעם היה לאגף לתוכניות תוכניות חשיבות מרובה . היום כבר לא . פעם היה במשרד החינוך מרכז לתכנון תכנית הלימודים. כיום, בעיצומה של מהפכת הידע, אין בישראל מרכז שיקבל החלטות מושכלות בתחום המנחה את מערכת החינוך כולה: הגדרת מטרות חינוך ותכנון תכנית הלימודים.
• עלות/תועלת - פער בין מספר המורים לתלמיד לבין שעות ההוראה לתלמיד .
השקעה מול תוצאות – מבין עשרות המדינות שבדק הדו"ח , נמצאת ישראל במקום הרביעי בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי , ביחד עם תורכיה .
• עובדות שמסתירים מאתנו:
• 1. הקצאת המשאבים לחינוך בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב!
• בהתחשב ברמת החיים של ישראל, ההשקעה לתלמיד אינה נופלת מזו המקובלת במדינות המערב[1]. רוב תקציב החינוך מופנה לשכר אך גורמים רבים מנסים להטעות ולא להביא בחשבון את רמת החיים בישראל כאילו ההוצאות של מורה בלונדון ובירושלים הן באותו היקף. כלומר, על הנייר יש מספיק כסף, אבל שכר המורים בכל זאת נמוך מאוד....
• 2. הקצאת המורים לתלמיד בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב !
• מספר התלמידים למשרת הוראה במדינות המערב = 16.9 (ממוצע OECD , 2006 )
• מספר התלמידים למשרת הוראה בישראל = 16.9
• כלומר, "על הנייר" יש מספיק מורים... אבל הכיתות בישראל בכל זאת צפופות ...
וכאן אני רוצה להדגיש את מה שהיה כתוב בכתבה : ( בהקשר של הקצאת המשאבים )
ישראל נמצאת במקום ה-49 מבין 64 מדינות ביחס שבין מספר המחשבים בבית הספר לבין מספר התלמידים הממוצע בשכבה. כך עולה מניתוח ראשוני של תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי, שנערך ב-2009. בישראל עומד היחס על 0.37 - נתון דומה לזה שנמצא במדינות כמו טרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. הנתונים, המופיעים בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוצגו היום (שני) בדיון בוועדת החינוך אשר עסק בנושא המחשוב בבתי הספר.
עוד עולה מהדו"ח כי בין השנים 2008-2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב והן ברמת המחשבים עצמם, שחלק גדול מהם לא הוחלפו לדגמים חדשים יותר. בשנת 2009 נרשם שינוי במגמה זו, אשר המשיך גם בשנה הנוכחית, אך מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גבוה מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.
מעודד נכון ? יש מספיק כסף - אבל שכר המורים נמוך , אין הצטיידות של טכנולוגיה , ואנחנו נמצאים במקום רחוק רחוק בנושא התקשוב .
בסמסטר הקודם הכנו עבודה בנושא "מדיניות התקשוב בארצות הברית " אחרי קריאת הכתבה ועיון בעובדות ובמספרים נראה לי שכדאי להתמקד גם במדיניות התקשוב של טרינידד , ואין בהערה זו כדי להיות צינית או ללעוג למדיניות התקשוב של מדיניות אחרות .
נושא חשוב שעלה גם במצגת וגם בכתבה הינו נושא הפערים בישראל . קיימות רשויות עשירות – רשויות עניות .פערים בין יוצאי מזרח למערב לא מצטמצמים – שרשרת שנמשכת לדור הבא : השכלה - תעסוקה – ערכים – תרבות . פערים בהכנסה נובעים מפערים בהשכלה . בהקשר זה עולה בכתבה כי כמו כן, מציין הדו"ח כי למרות השיפור ברמת המחשוב בשנתיים האחרונות, הרי שמתוך בתי הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי - יש כיום עוד לפחות 1,509 מוסדות חינוך, בהם לומדים כ-780 אלף תלמידים, שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10 - יעד שהציב משרד החינוך עוד ב-1993. הדו"ח קובע עוד כי "בין רשויות מקומיות בישראל קיימים פערים ניכרים מאוד ברמת המחשוב", וכי היישובים בהם רמת המחשוב היא הירודה ביותר משתייכים כמעט כולם למגזר הלא-יהודי.
לב ליבו של "המשבר" מתייחס לממוצע הישגים נמוך בלימודים. הוא תועד במחקרים בינ"ל כמו של IEA או ,OECD אך הסיבות לממוצע הנמוך לכאורה לא הובהרו ולכן הניסיונות לתקן את המצב באמצעות רפורמות למיניהן אינם מבוססים על דיאגנוזה של המשבר. לא נמצא קשר בין הרפורמה לבין ההישגים הלימודיים , זה תוצאה של משבר עמוק הרבה יותר .
היקף הזכאות לבגרות - אחוז הזכאים לבגרות : יש עלייה קטנה בהישגים לבגרות . 20 אוניברסיטאות מארה"ב מתחרות על קבלת ישראלים לתואר MBA- יולי 2010 . הבוגרים שמחוזרים כיום למדו לפני 10 שנים .
בעייה שלישית - תכנית לימודים – יש דבר כזה? אין דיון בסוגייה הזו , היא מאוד מורכבת . פעם היה לאגף לתוכניות תוכניות חשיבות מרובה . היום כבר לא . פעם היה במשרד החינוך מרכז לתכנון תכנית הלימודים. כיום, בעיצומה של מהפכת הידע, אין בישראל מרכז שיקבל החלטות מושכלות בתחום המנחה את מערכת החינוך כולה: הגדרת מטרות חינוך ותכנון תכנית הלימודים.
• עלות/תועלת - פער בין מספר המורים לתלמיד לבין שעות ההוראה לתלמיד .
השקעה מול תוצאות – מבין עשרות המדינות שבדק הדו"ח , נמצאת ישראל במקום הרביעי בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי , ביחד עם תורכיה .
• עובדות שמסתירים מאתנו:
• 1. הקצאת המשאבים לחינוך בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב!
• בהתחשב ברמת החיים של ישראל, ההשקעה לתלמיד אינה נופלת מזו המקובלת במדינות המערב[1]. רוב תקציב החינוך מופנה לשכר אך גורמים רבים מנסים להטעות ולא להביא בחשבון את רמת החיים בישראל כאילו ההוצאות של מורה בלונדון ובירושלים הן באותו היקף. כלומר, על הנייר יש מספיק כסף, אבל שכר המורים בכל זאת נמוך מאוד....
• 2. הקצאת המורים לתלמיד בישראל אינה נופלת מזו המקובלת במערב !
• מספר התלמידים למשרת הוראה במדינות המערב = 16.9 (ממוצע OECD , 2006 )
• מספר התלמידים למשרת הוראה בישראל = 16.9
• כלומר, "על הנייר" יש מספיק מורים... אבל הכיתות בישראל בכל זאת צפופות ...
וכאן אני רוצה להדגיש את מה שהיה כתוב בכתבה : ( בהקשר של הקצאת המשאבים )
ישראל נמצאת במקום ה-49 מבין 64 מדינות ביחס שבין מספר המחשבים בבית הספר לבין מספר התלמידים הממוצע בשכבה. כך עולה מניתוח ראשוני של תוצאות מבחן פיז"ה הבינלאומי, שנערך ב-2009. בישראל עומד היחס על 0.37 - נתון דומה לזה שנמצא במדינות כמו טרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. הנתונים, המופיעים בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הוצגו היום (שני) בדיון בוועדת החינוך אשר עסק בנושא המחשוב בבתי הספר.
עוד עולה מהדו"ח כי בין השנים 2008-2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב והן ברמת המחשבים עצמם, שחלק גדול מהם לא הוחלפו לדגמים חדשים יותר. בשנת 2009 נרשם שינוי במגמה זו, אשר המשיך גם בשנה הנוכחית, אך מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גבוה מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.
מעודד נכון ? יש מספיק כסף - אבל שכר המורים נמוך , אין הצטיידות של טכנולוגיה , ואנחנו נמצאים במקום רחוק רחוק בנושא התקשוב .
בסמסטר הקודם הכנו עבודה בנושא "מדיניות התקשוב בארצות הברית " אחרי קריאת הכתבה ועיון בעובדות ובמספרים נראה לי שכדאי להתמקד גם במדיניות התקשוב של טרינידד , ואין בהערה זו כדי להיות צינית או ללעוג למדיניות התקשוב של מדיניות אחרות .
נושא חשוב שעלה גם במצגת וגם בכתבה הינו נושא הפערים בישראל . קיימות רשויות עשירות – רשויות עניות .פערים בין יוצאי מזרח למערב לא מצטמצמים – שרשרת שנמשכת לדור הבא : השכלה - תעסוקה – ערכים – תרבות . פערים בהכנסה נובעים מפערים בהשכלה . בהקשר זה עולה בכתבה כי כמו כן, מציין הדו"ח כי למרות השיפור ברמת המחשוב בשנתיים האחרונות, הרי שמתוך בתי הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי - יש כיום עוד לפחות 1,509 מוסדות חינוך, בהם לומדים כ-780 אלף תלמידים, שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10 - יעד שהציב משרד החינוך עוד ב-1993. הדו"ח קובע עוד כי "בין רשויות מקומיות בישראל קיימים פערים ניכרים מאוד ברמת המחשוב", וכי היישובים בהם רמת המחשוב היא הירודה ביותר משתייכים כמעט כולם למגזר הלא-יהודי.
וזה המקום לקיים דיון רציני בנושא - מה אנחנו כמובילי תקשוב יכולים לעשות ? מה תפקיד שלנו במערכת החינוך ?
על כך בפוסט הבא ...
יום רביעי, 15 בדצמבר 2010
משבר החינוך - אפשר גם אחרת ?
בהמשך לפוסט הקודם :
אז אפשר גם אחרת ? יאיר לפיד נפגש עם 7 מנהלים " שעושים את זה שעה אחרי שעה , יום אחרי יום , תלמיד אחר תלמיד " .אז לצטט את כל הכתבה - ארוך ומלאה , ולכן אביא את הדברים שאני חשבתי שהם המשמעותיים ביותר ( עבורי ) , מכיון שהבלוג הינו מקום לתובנות שלי הרי אני לוקחת על עצמי את האחריות להשמטות אלו ואחרות , שייתכן וחשובים בעיני אחרים .
אז אפשר גם אחרת ? יאיר לפיד נפגש עם 7 מנהלים " שעושים את זה שעה אחרי שעה , יום אחרי יום , תלמיד אחר תלמיד " .אז לצטט את כל הכתבה - ארוך ומלאה , ולכן אביא את הדברים שאני חשבתי שהם המשמעותיים ביותר ( עבורי ) , מכיון שהבלוג הינו מקום לתובנות שלי הרי אני לוקחת על עצמי את האחריות להשמטות אלו ואחרות , שייתכן וחשובים בעיני אחרים .
אז מה הבעייה ? זו אחת השאלות המסקרנות יותר שנשאלו המנהלים בכתבה . חלק מהתשובות : חלוקה לא נכונה של המשאבים , מעמד המורה , מערכת החינוך מתעסקת בבינוניות , אין מענה אמיתי לאוכלוסייה החלשה ואין מענה אמיתי לפלח הזקוק לאתגרים גבוהים . נתון מעניין : בחלק גדול ממדינות ה - OECD כ - 26% מתקציב החינוך מוקדשים לסגירת פערים , ואילו בישראל מוקדשים רק 5% מתקציב החינוך לסגירת פערים , ( מה שאומר שהם לא ייסגרו ... )
אחד המנהלים המסקרנים שרואיינו בכתבה הוא דרור אלוני , מנהל בית ספר "חברותא "- בית ספר פרטי. על פי דבריו - מערכת החינוך בפינלנד ( אשר הובאה כדוגמה לרפורמה מצליחה ) הצליחה מכיון שאין שם את השונות שיש במדינת ישראל . תחשבו כמה בתי ספר ממלכתיים , ממלכתיים -דתיים , עצמאיים , אתם מכירים במקום מגוריכם ? כמה אפיונים לכל בית ספר ? בראש העין ישנם שני בתי ספר ממ"ד משותפים ( בנים + בנות ) ממ"ד נפרדים , מ"מ שלכל אחד ייחוד משלו , ועוד בתי ספר עצמאיים הפועלים מטעם סיעות דתיות בעיקר . ... ולכל אלו מערכת חינוך אחת .
בפינלנד השכילו לנתק את מערכת החינוך מהפוליטיקה , והאג'נדה החינוכית נקבעת על ידי מועצה לאומית לחינוך , שמורכבת מאנשי רוח , אנשי אקדמיה וכו' . ואצלנו ?
שר חינוך שמתחלף כל שנתיים - 4 שנים , איתו מתחלפת כמובן צמרת המשרד , איתו מתנהל שוב דיון על התקציב .... וכך הלאה , וכך הלאה .
בעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - בואו נדבר רגע על בחינות הבגרות . שני ילדי סיימו את מערכת החינוך , הנציגה האחרונה מסיימת השנה את לימודיה . בחינות הבגרות הינן מיושנות , החומר משעמם ( בשנה שעברה "נבחנתי " עם ביתי בהיסטוריה ) החומר חשוב ? אולי , אבל דקה אחרי המבחן הוא נשכח .
ובעייה נוספת בהקשר זה : משרד החינוך - מנגנון עצום , מנופח ובלתי יעיל , מחוזות , מפקחים , וכל חלוקה אחרת העולה על דעתכם ... איפה אני במנגנון ? ? ברור ! בסוף ... אבל משום מה התחושה היא שאני מחזיקה על הכתפיים שלי כל כך הרבה .
לסיום - ציטוט אחד ( שהרגיז אותי ) " אני מאוד מסכימה עם ..אני מדברת עם המורים שלי קודם כל על הבחירה שלהם ועל השליחות שלהם . ואני אכן מודעת לזה שיש בעייה של תגמול , אבל אני אומרת , ואני מתכוונת לזה , שמי שבא בגלל השכר , או בגלל השעות , זה לא המקום שלו " ואני שואלת : למה ? למה שלא יגיע היום שבו ההוראה תהיה מקצוע מתגמל בשכר ? ממתי אנו מתביישים להגיד : אני עובדת ואני רוצה על כך שכר הוגן " !
הירשם ל-
רשומות (Atom)
